אורגניטיפ 19: סיפור חמוץ - כך זה התחיל

(אורגניטיפ 19 / מים אפורים / מחזור מים / חסכון במים)

כבר מעל חצי שנה שאני מחמיץ בדים. לא, לא לא פנים. אני לא מצודד (מצונן). בדים! של בגדים.

הכל התחיל בשיחה אצל ראובן.
השיחה נסובה על ענין (איך לא) ההשפעה האקולוגית שיש לחומרים שנשטפים במערכת הביוב שלנו. על הדרך שהמערכת הזו מחברת בין המים השחורים והאפורים. על החומרים והסבונים שמשתמשים בהם בכיורי המטבח והאמבטיות, וגם על מי מכונת הכביסה.
ואז ראובן סיפר לי שגם ננסי אשתו הפסיקה, לאחר בדיקה ולא מעט ספקות, להשתמש באבקת כביסה.
אז מה? שאלתי, אתם משתמשים באבקה האקולוגית?
מה פתאום? ענה ראובן, וגם לשלם יותר כסף? הרי כל מה שאני יודע ומלמד מראה שהחזרה לשיטות אקולוגיות חוסכת כסף. אז מה פתאום שאני אתחיל להוציא עכשיו יותר כסף?
גם אתם התחלתם עם הכדור הזה מפלסטיק עם האבנים הקטנות בפנים?
ראובן צחק צחוק מתגלגל. השתגעת? הכדור הזה זה קשקוש.
אבל פגשנו אנשים ביריד שזה מנקה להם את הכביסה! אמרתי.
נו, השיב ראובן, אני לא אמרתי שהכביסה לא נקיה. גם לא אמרתי שזה לא מנקה. ואם תשים חלוקי נחל במכונה, זה לא ינקה את הכביסה?
לא יודע. לא ניסיתי.
טוב, המשיך ראובן. הכדור זה ענין לשיחה אחרת.

אז על מה אתה מדבר? שאלתי
חומץ. אמר לי ראובן.
חומץ? עניתי לאט, בלי להבין.

אני אישית, שונא חומץ. לא סובל את הריח שלו. לא מסוגל לטעום את הטעם שלו. עד כדי כך, שמאכלים שיש בהם חומץ, אני לא מסוגל לאכול. זה הרי משהו ששמים בסלט או במאכלים אחרים. ויש כל כך הרבה סוגים של חומץ...


כן. חומץ. ענו ראובן וננסי ביחד.
אז מה עושים עם החומץ? שאלתי?
וראובן סיפר לי, שכבר הרבה זמן הוא יודע על שימושי החומץ.
בקיבוצים מסויימים משתמשים כבר שנים בחומץ כדי לרכך את הכביסה.
בצה"ל השתמשו בחומץ בכביסה גם כחומר לניקוי.
ו...בהרבה ספרים של תרופות סבתא ופטנטים שימושיים לבית מופיע החומץ כמסיר כתמים!
ועוד ועוד מקומות ושימושים.
מסתבר שהחומר הטבעי הזה פשוט ממיס את הלכלוך בדיוק כמו אבקת כביסה.
אני לא הייתי בטוח. שאלתי: אבל מה עם הריח?
אין שום ריח. ענתה ננסי. לא נשאר שום דבר.
אני הייתי ספקן. אם ישאר אפילו זכר של ריח, אני לא אהיה מסוגל להתקרב לבגדים שלי.
ואיזה סוגים של כתמים זה מוריד?
ננסי אמרה שעד עכשיו, את הכל. אבל היא לא משתמשת בזה עדיין לכביסה לבנה.
התחלתי לחשוב שאולי כדאי לנסות. מה שבטוח, אם זה עובד, אז בכלל אין בעיה של ניקוי של המים האפורים שמגיעים ממכונת הכביסה!

וכמה זה עולה? ראובן אמר שזו האלטרנטיבה הזולה ביותר שקיימת. טוב, את זה עוד נראה. אני, כמו כל קונטרול פריק עוד אבדוק את זה לפרטי פרטים, עד הגרוש האחרון.
אבל לי עוד היו ספקות. מכונת הכביסה שלי היא אמריקנית. היא לא מרתיחה את המים בכלל. רוב הבגדים מתכבסים במים קרים. אם רוצים לכבס בחום, המכונה מושכת את המים מדוד השמש. יכול להיות שזה ישפיע על ניקוי הכתמים והכביסה לא תצא נקיה כמו במכונה שמרתיחה או מחממת.
אם לא ננסה, לא נדע!

הלכתי עם זה הביתה.

ישנתי על זה קצת.

ואז גם סיפרתי לבוס...
מה אתם יודעים? אשתי שתחיה בכלל לא רצתה לשמוע על זה. זה לא ענין אותה, ובכלל, למה צריך להשתמש במשהו שונה מאבקת הכביסה שעובדת מצוין?
המים שתמחזר משם? גם זה לא מענין אותה. אפשר לחשוב כמה מים זה. ומאיפה אני משקה את הגינה גם לא. הרי כבר התקנת מערכת השקיה, ובקר ממוחשב. השקעת מאות שקלים במקום אלפייה בגלל שעשית הכל לבד (וגם שברת את הגב לבד...) ונכון שעכשיו זה בדיוק כמו שאתה רצית. אז מה תעשה עכשיו עם כל זה?
אבל מה עם החסכון במים? נו, עם כל הכבוד לכינרת, תחסוך 100 שקל בשנה בחשבון המים? בשביל מה? אפשר לחשוב כמה אנחנו צורכים. הרי מאז שהתחלת עם ה"אקולוגי" הזה אתה גם ככה בקושי משקה.

נו. מה עושים?
כמה מכם היו במצב הזה? בענין הכביסה או בענינים אקולוגיים אחרים?
אפשר להקים קבוצת תמיכה לבני זוג של משוגעים לאקולוגיה לא?
מי שמוכן לספר על הסיפור שלו, מוזמן לשתף אותי באימייל.
את המשך הסיפור שלי, אשלח בפעם הבאה.

בברכת שבת שלום,
רם דיבון וראובן אורן

אורגניטיפ 15:לך אל הנמלה

(אורגניטיפ 15 / חורף 1 / מזיקים 1)

ו לך-אל-נמלה עצל; ראה דרכיה וחכם.
ז אשר אין-לה קצין-- שוטר ומושל.
ח תכין בקיץ לחמה; אגרה בקציר, מאכלה.
(משלי פרק ו')

לא צריך ללכת רחוק. הנמלים באות גם אלינו, לגינה.

ראיתם נמלים קטנות מטפסות על גזע העץ שלכם, או על גזע שיח החצילים או הפלפלים?! מה הן עושות שם? מה יש להן לחפש שם?

ימים אלו, כמו ימי הסתיו וימי הקיץ הלחים, הם תקופה פעילה מבחינת כנימות, עד שמזג האוויר יתקרר ממש ואז יהיה לנו 'פסק זמן חורפי' מבחינת המזיקים בכלל וכנימות בפרט.

צרעה בסעודת כנימות על עלה הלימון

את הכנימות ('כנימת מגן', 'כנימה קמחית') התוקעות חדק לתוך העלה ומוצצות את המוהל, לא קל לגלות, מסיבה פשוטה – הן מתרכזות בחלק התחתון, החבוי, של העלה, כי הן לא אוהבות שמש ומעדיפות לעשות את מלאכת הנזק שלהן, במסתרים, רחוק מעיניהם של 'טורפי המזיקים' למיניהם.

בנוסף, הן מקיימות 'סימביוזה' מיוחדת עם הנמלים – מפרישות חומר קצפי ולבנבן שטעמו מתוק. חומר זה, 'טל דבש' הינו בעל תכולת סוכרים גבוהה ואותו הנמלים מאוד מחבבות.

הנמלים מבחינתן, משלמות על החומר המתוק הזה בשמירה על הכנימות מפני מזיקיהן הטבעיים כמו 'חיפושית משה רבנו' ('מושית השבע') הידוע כטורפת מושבעת של כנימות.

ישנן עדויות מדעיות על כך כי הנמלים מטפחות את עדר הכנימות שלהן, מעבר לשמירה ואפילו מעבירות אותן ל'מרעה' טוב יותר. לאחר שגרמו נזק משמעותי לעלה אחד, הן מעבירות את הכנימות לעלה חדש.

מעבר לנזק הנגרם לעלה ע"י הכנימות, הפרשת ה'טל דבש' משמשת כ'קרקע מזון' לנבגי הפטריות העפים באוויר ונוחתים על כל דבר, כמו פרוסת לחם שנשארה על השיש במטבח, כך גם על עלי העצים ושאר צמחים. כשנבגים אלו, של פטריות שחורות, מתיישבים על עלה עם 'טל דבש', הם מקימים מושבת פטריות המשגשגת במהירות. הפטריות מכסות את העלים בקשת קורים צפופה המכילה אבקה שחורה הנקראת 'פייחת'. הכיסוי השחור הזה, מונע מהעלים לקלוט אור ולבצע פוטוסינתזה ובנוסף, גם סותם חלק מפתחי הנשימה של העלה – ה'פיונייות'.

'פייחת' אינה 'מחלה', אלא סימפטום של כיסוי העלה ע"י הפטריות השחורות

את הפייחת ניתן לשטוף בזרם מים חזק או להמתין לגשם שישטוף אותה.

בכנימות, רצוי לטפל ולסלק מהעלים. וכן לדעת לנקוט בפעילות מונעת, המורכבת מכמה רמות

א. ריסוס בחומרים אורגניים בלתי מזיקים לאדם, להשמדת ודחיית כנימות
ב. חיזוק הצמחים – צמחים מותקפים ע"י מזיקים, הם בד"כ צמחים חלשים
ג. טיפול באדמה החסרה מינרלים, עקב הידלדלותה ואי חידוש מלאי המינרלים שבתוכה, או ביצוע מחזור מלא של הגזם בגינה – חיפוי / קומפוסטציה

בסדנאות שלנו אנחנו גם מלמדים:
כיצד לזהות את המזיקים, ואיך להתמודד אתם או עם החלשות הצמח.
כיצד לזהות איזה מינרלים חסרים וכיצד לחדש את מלאי המינרלים ממקורות אורגניים זמינים, ממוחזרים.
כיצד לנצל בצורה מיטבית את הקומפוסט הטבעי שאנחנו גם מלמדים לייצר.

שבת שלום,
ראובן אורן ורם דיבון

אורגניטיפ 14: אין מים!

( אורגניטיפ 14 / סתיו 1 / מים 2)

"ונתתי מטר ארצכם בעתו, יורה ומלקוש" (דברים יא יד)
החצבים כבר מזמן סימנו לנו את הסתיו עם עמודי פריחה, 'חוש הריח' שלהם יותר טוב משלנו. אבל זה שהסתיו כבר כאן, עדיין לא אומר לנו מה יהיה לנו בחורף.
הרבה 'ברגים' הסתובבו לנו בראש בקיץ החולף לאחר חורף די מאכזב מבחינת כמויות הגשם שירדו (הכנרת.. הכנרת..) ובעיקר, העיתוי הלא טוב של ירידת המשקעים בסוף החורף, וימי ה"קיץ" החמים שנפלו עלינו באמצע החורף לא עשו טוב לגינות שלנו ולמטעי הפירות של החקלאים.
חוסר המים ו'גזרות המים', הזיזו לנו משהו בפנים וכולנו התחלנו לחסוך במים ולהקפיד על מקלחות קצרות והשקיה יותר מדויקת וחסכונית והמדשאות שלנו, נראות בהתאם – מעט 'ירוק' ויותר 'צהוב'.

אמרו חז"ל : "בחג נידונים על המים".ולמה אין מזכירים גשם בתפילה ביום ראשון של חג הסוכות אלא רק בשמיני עצרת ?מפני שגשמים בחג הסוכות אינם סימן ברכה, שהרי צריך לצאת מהסוכה מחמת הגשם ואין אז מצוה בישיבה בה, "משלו משל למה הדבר דומה? לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו"
(משנה מסכת סוכה)

נישאר אופטימיים ונקווה ונתפלל (בשמיני עצרת ולאחריו) לחורף גשום הרבה יותר, עם גשמים בעיתם, גשמי ברכה לאורך כל החורף, ועד אז, אולי כדאי לחשוב על אפשרות של איסוף 'מי גשם' לטובת הגינה שלנו ועוד כמה שימושים.

מדוע 'מי גשם'?
מי הגשם הם מים באיכות מעולה – ללא מלחים ואבנית. צמחים שאנו מגדלים בעציצים, אדניות ושאר מיכלים ומושקים במי ברז, סובלים מ'המלחת יתר' עקב התרכזות של עודפי מלחים בקרקעיתם. המלחים הנמצאים במי הברז, שוקעים לקרקעית ובהמשך, מרעילים את השורשים והצמח בקושי שורד, או שממליח עצמו למוות.
חשוב לבדוק את הניקוז שבתחתית האדניות והעציצים ופעם בשבועיים שלושה, לתת לעציצים והאדניות 'מכת מים' – השקייה מוגזמת, עד לזליגה של מים מחורי הניקוז. פעולה זו תגרום לשטיפת המלחים מקרקעית המיכלים, החוצה.
אך הדבר הטוב ביותר לעציצים, אדניות ומיכלי גידול שונים, הוא להשקות אותם ב..מי גשמים כמובן. גם 'מי מזגנים' הם מעולים לצורך זה וניתן לאסוף ולצבור כמויות נאות מאוד של מי מזגן זכים, לאורך ימי הקיץ – כ 10 ליטר מים ליום !
החורף כמעט בפתח וזה הזמן להתארגן לאיסוף של מי גשם
יש לכם מרזבים?! מעולה! בהשקעה מינימאלית אפשר לרכז ולנתב את יציאות המרזבים לחביות או לבריכה גדולה בחצר או למיכל ענק שירכז את כל המים.

מוטב ורצוי להשקיע במיכלים גדולים השקועים באדמה, כך לא נבצע כל 'חיפוי' לאדמה ולא נמנע מהגשם לחלחל לאדמה, ובמקביל, הגשם שיורד על הגג של הבית, ינותב למיכלים שלנו.
אם הגינה לא מספיק גדולה, או שאין אפשרות לבצע חפירה עמוקה, השתמשו בחביות – קל מאוד להשיג היום חביות פלסטיק בנפחים שונים – מ 200 ליטר ומעלה, בחינם או בזול מאוד. מי שזקוק לעזרה מוזמן ליצור קשר אתנו.

קל מאוד להתקין בקרקעית החבית ברז סטנדרטי ולקבע אותו באמצעות דבק חזק ('אפוקסי' ודומיו) ואז, יש לנו אפשרות לחבר לברז זה צנרת, לכל שימוש שהוא.
יספיק הפרש גבהים של כ 1 מטר, כדי לאפשר זרימה איטית של מים מהחבית, דרך צנרת טפטוף בכח המשיכה, אל העציצים, האדניות וגם לערוגות בגינה, ובמיוחד אם מדובר בגינה מפלסית או שיפועית.
עוד דבר - נסו להיזכר מה קרה בגשמים האחרונים, אצלכם בגינה השיפועית שלכם, מה קרה למי הגשם, היכן הם זרמו ולהיכן הם זרמו בהמשך. האם הם סחפו אדמה מהגינה ויצרו 'נחל' חדש בגינה?! טפלו בזה, ע"י מילוי אדמה במקומות משופעים מדי. מקמו סלעים ואבנים ובנו מדרגים (טרסות בלעז), כדי להאט את מהלך המים ולגרום להם לחלחל לאדמה ולא לזרום לרחוב ולפתחי הביוב. כך תשפרו את מצב האדמה אצלכם בגינה וגם את מצב 'משק המים' שלנו ע"י מניעת בריחת המים לצנרת הביוב. עדיף שיחלחלו לאדמה ויעשירו את מאגרי מי התהום שלנו.

'את הגשם תן רק בעתו.. יותר מזה אנחנו לא צריכים' (שלמה ארצי, מילים אבי קורן)

ולמי שמעונין לעשות יותר, בקרוב מאוד יפתחו קורסים חדשים וסדנאות של אדמה ירוקה בנושא אקולוגיה וגינון אורגני והשבת מים אפורים. מי שמעונין בפרטים מוזמן לטלפן לרם 0503898888 או לשלוח אימייל ram@green-earth-spirit.info

שבת שלום, חג שמח ושנה טובה
ראובן אורן ורם דיבון