אורגניטיפ 19: סיפור חמוץ - כך זה התחיל

(אורגניטיפ 19 / מים אפורים / מחזור מים / חסכון במים)

כבר מעל חצי שנה שאני מחמיץ בדים. לא, לא לא פנים. אני לא מצודד (מצונן). בדים! של בגדים.

הכל התחיל בשיחה אצל ראובן.
השיחה נסובה על ענין (איך לא) ההשפעה האקולוגית שיש לחומרים שנשטפים במערכת הביוב שלנו. על הדרך שהמערכת הזו מחברת בין המים השחורים והאפורים. על החומרים והסבונים שמשתמשים בהם בכיורי המטבח והאמבטיות, וגם על מי מכונת הכביסה.
ואז ראובן סיפר לי שגם ננסי אשתו הפסיקה, לאחר בדיקה ולא מעט ספקות, להשתמש באבקת כביסה.
אז מה? שאלתי, אתם משתמשים באבקה האקולוגית?
מה פתאום? ענה ראובן, וגם לשלם יותר כסף? הרי כל מה שאני יודע ומלמד מראה שהחזרה לשיטות אקולוגיות חוסכת כסף. אז מה פתאום שאני אתחיל להוציא עכשיו יותר כסף?
גם אתם התחלתם עם הכדור הזה מפלסטיק עם האבנים הקטנות בפנים?
ראובן צחק צחוק מתגלגל. השתגעת? הכדור הזה זה קשקוש.
אבל פגשנו אנשים ביריד שזה מנקה להם את הכביסה! אמרתי.
נו, השיב ראובן, אני לא אמרתי שהכביסה לא נקיה. גם לא אמרתי שזה לא מנקה. ואם תשים חלוקי נחל במכונה, זה לא ינקה את הכביסה?
לא יודע. לא ניסיתי.
טוב, המשיך ראובן. הכדור זה ענין לשיחה אחרת.

אז על מה אתה מדבר? שאלתי
חומץ. אמר לי ראובן.
חומץ? עניתי לאט, בלי להבין.

אני אישית, שונא חומץ. לא סובל את הריח שלו. לא מסוגל לטעום את הטעם שלו. עד כדי כך, שמאכלים שיש בהם חומץ, אני לא מסוגל לאכול. זה הרי משהו ששמים בסלט או במאכלים אחרים. ויש כל כך הרבה סוגים של חומץ...


כן. חומץ. ענו ראובן וננסי ביחד.
אז מה עושים עם החומץ? שאלתי?
וראובן סיפר לי, שכבר הרבה זמן הוא יודע על שימושי החומץ.
בקיבוצים מסויימים משתמשים כבר שנים בחומץ כדי לרכך את הכביסה.
בצה"ל השתמשו בחומץ בכביסה גם כחומר לניקוי.
ו...בהרבה ספרים של תרופות סבתא ופטנטים שימושיים לבית מופיע החומץ כמסיר כתמים!
ועוד ועוד מקומות ושימושים.
מסתבר שהחומר הטבעי הזה פשוט ממיס את הלכלוך בדיוק כמו אבקת כביסה.
אני לא הייתי בטוח. שאלתי: אבל מה עם הריח?
אין שום ריח. ענתה ננסי. לא נשאר שום דבר.
אני הייתי ספקן. אם ישאר אפילו זכר של ריח, אני לא אהיה מסוגל להתקרב לבגדים שלי.
ואיזה סוגים של כתמים זה מוריד?
ננסי אמרה שעד עכשיו, את הכל. אבל היא לא משתמשת בזה עדיין לכביסה לבנה.
התחלתי לחשוב שאולי כדאי לנסות. מה שבטוח, אם זה עובד, אז בכלל אין בעיה של ניקוי של המים האפורים שמגיעים ממכונת הכביסה!

וכמה זה עולה? ראובן אמר שזו האלטרנטיבה הזולה ביותר שקיימת. טוב, את זה עוד נראה. אני, כמו כל קונטרול פריק עוד אבדוק את זה לפרטי פרטים, עד הגרוש האחרון.
אבל לי עוד היו ספקות. מכונת הכביסה שלי היא אמריקנית. היא לא מרתיחה את המים בכלל. רוב הבגדים מתכבסים במים קרים. אם רוצים לכבס בחום, המכונה מושכת את המים מדוד השמש. יכול להיות שזה ישפיע על ניקוי הכתמים והכביסה לא תצא נקיה כמו במכונה שמרתיחה או מחממת.
אם לא ננסה, לא נדע!

הלכתי עם זה הביתה.

ישנתי על זה קצת.

ואז גם סיפרתי לבוס...
מה אתם יודעים? אשתי שתחיה בכלל לא רצתה לשמוע על זה. זה לא ענין אותה, ובכלל, למה צריך להשתמש במשהו שונה מאבקת הכביסה שעובדת מצוין?
המים שתמחזר משם? גם זה לא מענין אותה. אפשר לחשוב כמה מים זה. ומאיפה אני משקה את הגינה גם לא. הרי כבר התקנת מערכת השקיה, ובקר ממוחשב. השקעת מאות שקלים במקום אלפייה בגלל שעשית הכל לבד (וגם שברת את הגב לבד...) ונכון שעכשיו זה בדיוק כמו שאתה רצית. אז מה תעשה עכשיו עם כל זה?
אבל מה עם החסכון במים? נו, עם כל הכבוד לכינרת, תחסוך 100 שקל בשנה בחשבון המים? בשביל מה? אפשר לחשוב כמה אנחנו צורכים. הרי מאז שהתחלת עם ה"אקולוגי" הזה אתה גם ככה בקושי משקה.

נו. מה עושים?
כמה מכם היו במצב הזה? בענין הכביסה או בענינים אקולוגיים אחרים?
אפשר להקים קבוצת תמיכה לבני זוג של משוגעים לאקולוגיה לא?
מי שמוכן לספר על הסיפור שלו, מוזמן לשתף אותי באימייל.
את המשך הסיפור שלי, אשלח בפעם הבאה.

בברכת שבת שלום,
רם דיבון וראובן אורן

אורגניטיפ 15:לך אל הנמלה

(אורגניטיפ 15 / חורף 1 / מזיקים 1)

ו לך-אל-נמלה עצל; ראה דרכיה וחכם.
ז אשר אין-לה קצין-- שוטר ומושל.
ח תכין בקיץ לחמה; אגרה בקציר, מאכלה.
(משלי פרק ו')

לא צריך ללכת רחוק. הנמלים באות גם אלינו, לגינה.

ראיתם נמלים קטנות מטפסות על גזע העץ שלכם, או על גזע שיח החצילים או הפלפלים?! מה הן עושות שם? מה יש להן לחפש שם?

ימים אלו, כמו ימי הסתיו וימי הקיץ הלחים, הם תקופה פעילה מבחינת כנימות, עד שמזג האוויר יתקרר ממש ואז יהיה לנו 'פסק זמן חורפי' מבחינת המזיקים בכלל וכנימות בפרט.

צרעה בסעודת כנימות על עלה הלימון

את הכנימות ('כנימת מגן', 'כנימה קמחית') התוקעות חדק לתוך העלה ומוצצות את המוהל, לא קל לגלות, מסיבה פשוטה – הן מתרכזות בחלק התחתון, החבוי, של העלה, כי הן לא אוהבות שמש ומעדיפות לעשות את מלאכת הנזק שלהן, במסתרים, רחוק מעיניהם של 'טורפי המזיקים' למיניהם.

בנוסף, הן מקיימות 'סימביוזה' מיוחדת עם הנמלים – מפרישות חומר קצפי ולבנבן שטעמו מתוק. חומר זה, 'טל דבש' הינו בעל תכולת סוכרים גבוהה ואותו הנמלים מאוד מחבבות.

הנמלים מבחינתן, משלמות על החומר המתוק הזה בשמירה על הכנימות מפני מזיקיהן הטבעיים כמו 'חיפושית משה רבנו' ('מושית השבע') הידוע כטורפת מושבעת של כנימות.

ישנן עדויות מדעיות על כך כי הנמלים מטפחות את עדר הכנימות שלהן, מעבר לשמירה ואפילו מעבירות אותן ל'מרעה' טוב יותר. לאחר שגרמו נזק משמעותי לעלה אחד, הן מעבירות את הכנימות לעלה חדש.

מעבר לנזק הנגרם לעלה ע"י הכנימות, הפרשת ה'טל דבש' משמשת כ'קרקע מזון' לנבגי הפטריות העפים באוויר ונוחתים על כל דבר, כמו פרוסת לחם שנשארה על השיש במטבח, כך גם על עלי העצים ושאר צמחים. כשנבגים אלו, של פטריות שחורות, מתיישבים על עלה עם 'טל דבש', הם מקימים מושבת פטריות המשגשגת במהירות. הפטריות מכסות את העלים בקשת קורים צפופה המכילה אבקה שחורה הנקראת 'פייחת'. הכיסוי השחור הזה, מונע מהעלים לקלוט אור ולבצע פוטוסינתזה ובנוסף, גם סותם חלק מפתחי הנשימה של העלה – ה'פיונייות'.

'פייחת' אינה 'מחלה', אלא סימפטום של כיסוי העלה ע"י הפטריות השחורות

את הפייחת ניתן לשטוף בזרם מים חזק או להמתין לגשם שישטוף אותה.

בכנימות, רצוי לטפל ולסלק מהעלים. וכן לדעת לנקוט בפעילות מונעת, המורכבת מכמה רמות

א. ריסוס בחומרים אורגניים בלתי מזיקים לאדם, להשמדת ודחיית כנימות
ב. חיזוק הצמחים – צמחים מותקפים ע"י מזיקים, הם בד"כ צמחים חלשים
ג. טיפול באדמה החסרה מינרלים, עקב הידלדלותה ואי חידוש מלאי המינרלים שבתוכה, או ביצוע מחזור מלא של הגזם בגינה – חיפוי / קומפוסטציה

בסדנאות שלנו אנחנו גם מלמדים:
כיצד לזהות את המזיקים, ואיך להתמודד אתם או עם החלשות הצמח.
כיצד לזהות איזה מינרלים חסרים וכיצד לחדש את מלאי המינרלים ממקורות אורגניים זמינים, ממוחזרים.
כיצד לנצל בצורה מיטבית את הקומפוסט הטבעי שאנחנו גם מלמדים לייצר.

שבת שלום,
ראובן אורן ורם דיבון

תמונות בתערוכה: יריד ירוק בת חפר וגם.. אנשים ירוקים

יריד ירוק בבת חפר

כמו שהבטחנו. היינו ונהנינו. ו... שוב פגשנו הרבה אנשים ירוקים.


ו...כן, הם היו נחמדים. יהיו גם שיתופי פעולה וסדנאות נוספות שתתחלנה בקרוב בעקבות כל הדיבורים האלו. וכמובן, יש גם תמונות.

שבת שלום ולהתראות בקרוב,
ראובן אורן ורם דיבון

שלום חברים,

היריד הירוק של בת חפר, אירוע רציני, שנה שניה כבר, יהיה מענין. נושאים מגוונים, הרצאות, החלפת זרעים ועוד.

גם אנחנו נהיה ונהנה.

אז בואו לבקר בבת חפר, יום שישי הקרוב בשעה 11:00 עד 16:00.

בברכה,
רם דיבון וראובן אורן

בתמונה: מבקרים נהנים ומתפעלים ביריד הקודם, בפרדס חנה.

אורגניטיפ 10: השקיה נכונה לעצים וצמחים

(אורגניטיפ 10 / קיץ 3 / עצים וצמחים 1)

"הדשא של השכן ירוק יותר"?! העצים שלו מלאים פרי ואצלכם הפירות נושרים? לא חונטים? צמחי התבלין לא טעימים? לא גדלים מספיק?

כמה משקים את עצי הפרי והצמחים שלנו?הרבה רצים לאינטרנט, מחפשים תשובות ומוצאים מיני 'טבלאות' של כמויות השקיה המתאימות לחקלאים ולמטעים שמתוכם יש מי שגזר והתאים את הכמויות גם לגינות הפרטיות והדילמה נשארת - האם אנחנו משקים נכון, מספיק או שמא, יותר מדי.בואו נעשה קצת סדר, כי:א. הטבלאות לא מתאימות לכל המקומות ולכל הגינותב. כל גינה היא סיפור בפני עצמו - מדובר בסוג אדמה אחר, אזורי אקלים שונים ועודג. אנו מתעקשים לגדל עצים שלא תמיד מתאימים לאדמה ולאקלים שלנו, כי אנו רוצים את העץ הספציפי, אצלנו בגינה וליהנות מפירותיוד. עברה שנה, עברו שנתיים וגם 5 שנים, ואנחנו ממשיכים להשתמש באותו שיטת השקיה, אותה תצורת השקיה ואותו משטר השקיה (מה ההבדל ומה זה כל אחד?)
נתחיל מהצורך של העץ. לכל עץ יש את המאפיינים שלו. עצים מסויימים מסוגלים להפנות את המים המגיעים בטבע (גשם או טל) למקום שבו יועילו לעץ הכי הרבה.צמחים אחרים כמו הבאובב או הקקטוס וכמוהם גם צמחים בשרניים שכולנו מכירים וחלקנו מגדלים בגינה,

אוגרים מים בחלקים שונים של הצמח. גזע, ענפים, עלים, עשויים לאגור מים. לצמחים אחרים יש חריצים ולפעמים גם ציפוי שעווה בתוכם המוליכים את המים אל המקום המתאים לצמח.

באובב מאחסן מים בגזע

. קקטוס עם חריצים וציפוי שעוה בתוכם

אז מה עושים? קודם כל מתבוננים על הצמח ומבינים את המאפיינים והצורך שלו. אח"כ?
בפעם הבאה - העצים מספרים לנו, איך מבינים אותם?

בברכה

ראובן אורן ורם דיבון

אורגניטיפ 9: גם תה וגם מרק? מה עוד מאכילים את הצמחים?

גם תה וגם מרק? מה עוד מאכילים את הצמחים?
(אורגניטיפ 9 / קיץ 2 / תוספים 1)

טוב. האמת היא שכל מי שסיים את אחת הסדנאות של אדמה ירוקה זיהה את התרגיל. הטיפ הקודם היה על תה קומפוסט אבל התמונה איננה תה קומפוסט. זה היה כמובן....

מרק סרפד.

זה עושה לצמחים טוב וזה גם מאפשר תנאי צמיחה מיוחדים. למה, נלמד בפעם הבאה.

איך עושים את זה? גם את זה הבוגרים שלנו כבר יודעים אבל אנחנו נביא לכם את פינת הגאון כאן בפעם הבאה.

מה עוד נספר לכם על זה? סבלנות. הכל.

עוד דבר אחד חשוב. כמו כל דבר אצלנו, גם זה חומר בטוח לחלוטין שאף פעם לא יוכל להזיק לצמחים שלכם. רק לעשות להם טוב. שבת שלום.

בברכה ירוקה,
ראובן אורן ורם דיבון

מה יש שם במיכל שעושה לצמחים טוב??? זה מרק סירפד

אורגניטיפ 8: קומפוסט:הדרך הטבעית להשקית עציצים

קומפוסט: הדרך הטבעית - תה קומפוסט
(אורגניטיפ 8 / קיץ 1 / קומפוסט 5)

רוצים לדשן ולפנק צמח הנמצא בעציץ או אדנית. יש קומפוסט אבל.. לא רואים בכלל אדמה. הצמח מכסה את האדמה לגמרי. או, אין מקום בעציץ להכניס עוד שכבה... מה עושים?
לוקחים מיכל / דלי ומכניסים לתוכו כמות של קומפוסט ומוסיפים מים ביחס של 1:10
ל'מרק' הזה נותנים לעמוד 3 ימים ואחרי כן, יש לנו 'תה קומפוסט' – תמיסה המכילה את המרכיבים של הקומפוסט ואיתה משקים את הצמחים בעציצים ובאדניות.
והצמחים שמחים ומשגשגים.
טיפ: אם מכינים את הקומפוסט: בדרך הטבעית, כמו שלמדו השבוע בסדנה בפרדס חנה, אז גם אין אף פעם סכנה "לשרוף" את הצמחים.

בברכה ירוקה,
ראובן אורן ורם דיבון

מה יש שם במיכל שעושה לצמחים טוב???

אורגניטיפ 6: ערימת הקומפוסט - תשובות לשאלות

אורגניטיפ 6: ערימת הקומפוסט - תשובות לשאלות:
(אורגניטיפ 6 / אביב 4 / שו"ת 1)

לאה שואלת: האם אני יכולה לבחור פינה בגינה ופשוט להערים שם את הפסולת האורגנית מהמטבח? ולפזר למעלה קצת עלים מהגינה?

ראובן עונה: כן, בהחלט! זה הרעיון וגם העיקרון. אם תכיני כל מחזור חדש של קומפוסט בפינה אחרת בגינה, תעשי לאדמה רק דברים טובים - תהפכי אותה לאורגנית ומלאה בכל מה שדרוש לצמחים. תהליך הקומפוסטציה הוא מאוד פשוט וגם טבעי. שכבה על שכבה ו..הטבע עושה את שלו. יש דברים שאפשר לעשות כדי לעזור לו. את זה אנחנו נלמד בסדנה בקרוב.

אוסנת שואלת: הקומפוסט שבחצר שלי הוא די קר, כשאני מכניסה יד פנימה. מה יכולה להיות הבעיה?

ראובן עונה: אשמח לענות על שאלתך. אולם, על מנת שניתן יהיה לעשות אבחון מדויק ככל האפשר, אשמח אם תספרי קצת על ערימת הקומפוסט שלך, מה את מכניסה לתוכה ואילו פעולות את עושה, באופן קבוע או בתקופה האחרונה. מאחר ומטרתנו היא להפיץ את הידע ברבים, אנא הכנסי לבלוג, והכניסי את השאלה יחד עם המידע התיאורי לגבי הקומפוסט שלך כתגובה.

קוראים יקרים, כולכם מוזמנים להכנס ולשאול את שאלותיכם באתר כך יוכלו כולם ליהנות מהידע שנצבר שם. כמובן שבסדנה הקרובה נוכל לפרט הרבה יותר וגם לבקר בגינות של משתתפים באזור פרדס חנה.

בברכה,
ראובן אורן ורם דיבון

בתמונה: ערימת קומפוסט בוערת. זה לא מטושטש, זה האד העולה מהערימה!

אורגניטיפ 5: מה בין קומפוסטר לערימת קומפוסט

מה בין 'קומפוסטר' ל'ערימת קומפוסט'
(אורגניטיפ 5 / אביב 3 / קומפוסט 3)

האם ידעתם ש.. משפחה ממוצעת 'מייצרת' בשנה כ 1 טון ! של 'זבל אורגני'.
הזבל האורגני הוא כ 20-40% מ'תוצר הזבל' של משפחה ממוצעת
יש לכם קומפוסטר? מפלסטיק?
אתם מפיקים ממנו קומפוסט?
כמה זמן נמשך המחזור מרגע הפסקת הכנסת חומר חדש לקומפוסטר ועד לאיסוף קומפוסט מוכן, שחור, פריך ומהביל?
חצי שנה? שנה?
הידעתם שבערימת קומפוסט המונחת על האדמה, בצורה טבעית, תהליך הקומפוסטציה הרבה יותר מהיר?
מרגע הפסקת הכנסת 'חומר חדש' לערימה ועד להבשלתה המלאה, לוקח כ.. חודש ימים בלבד!
כן, זה לא 'נס' אלא תהליך טבעי שאת התהליכים המתחוללים בו יש ללמוד וכן לדעת איך לתת לערימה את התנאים המיטביים כדי להחיש את התהליכים הטבעיים שלהם אחראים כל אותם 'ידידנו הטובים', כל אותם חיידקים ופטריות עובש הטורחים יום ולילה בביצוע של 'פרוק משני' של החומרים האורגנים שהוכנסו ל'ערימת הקומפוס'. כל זאת, מבלי להוריד מכבודם של האורגניזמים הלוקחים חלק ב'פרוק הראשוני' - שלשולים, חשופיות, שבלולים, חלזונות, טחבייות, צבתנים ועוד יצורים שונים שהמאכל האהוב עליהם הוא חומר צמחי/אורגני, חצי רקוב.
אותו מתקן פלסטיק, הנקרא "קומפוסטר" אינו "'מתקן פלאים''היודע לייצר קומפוסט לבד. הוא חייב להיות מוצב על האדמה החשופה, כדי ששארייות נוזלים יספגו ע"י האדמה ומיגוון יצורי האדמה, יוכלו להגיע ולהיכנס פנימה ולעבוד על החומר הצמחי שבפנים
החיסרון שבקומפוסטר / מיכל פלסטיק, הוא בעובדה ש..אין כל אפשרות לבצע 'עירבוב' של החומרים בצורה רוטינית, פעם בשבועיים או חודש, כדי להפוך את ה'ערימה' לערימה הומגנית.
לקומפוסטר שלכם, יש מן הסתם פתח עליון להכנסת החומר האורגני מהגינה או מהמטבח וכן, מן הסתם, גם פתח אחד או 4 פתחים בקרקעית. הפתח התחתון לא נועד להוצאת קומפוסט מוכן ! ממש לא! תפקידו של פתח זה הוא להוציא חומר 'ותיק' ולהוסיפו לקומפוסטר מהפתח העליון וכך, לכאורה לערבב את החומרים שבתוך המיכל. שיטה מאוד איטית ומסורבלת
ונקודה למחשבה – מדוע הקומפוסטרים נבנו בצורת 'חרוט' או 'פירמידה'?! חישבו על כך
ראובן אורן

אורגניטיפ 4: מה מכניסים לערימה?

מה מכניסים לערימת הקומפוסט?
(אורגניטיפ 4 / אביב 2 / קומפוסט 2)

לערימת הקומפוסט אפשר להכניס כל מה שאורגני (אורגני הוא חומר המורכב מפחמימנים או חומר שהיה חי/צומח בעבר) .

כל דבר שגדל באדמה – אפשר להחזיר אליה, אם לא עבר תהליך כימי יזום או שהוספו אליו חומרים כימיים. לדוגמא:

עונת ההדרים כעת בעיצומה – אין כל בעיה להכניס לערימה קליפות הדרים, כל עוד מדובר בכמות 'סבירה'.

מהי כמות 'סבירה'? זה תלוי בגודל ערימת הקומפוסט שלכם. אם סחטנו הרבה מיץ או הכנו ליקר ולכן נכניס לערימה כמות גדולה – כמה ק"ג של קליפות, נגדיל את רמת החומציות בערימה ולמעשה, נהרוג חלק נכבד מהמיקרואורגניזמים הפועלים בערימה ומפרקים את החומר האורגני שבה. על כן, אם מדובר בכמות גדולה של קליפות, אל תכניסו אותם בפעם אחת, אלא חלקו ל'מנות' של כ 1 ק"ג קליפות בכל פעם והמתינו כ 3 ימים עד להכנסת המנה הבאה.

איך מזהים אם אפשר כבר להכניס, ואיך אפשר להאיץ את מוכנות הקליפות לכניסה לערימה? נספר לכם בסדנא הקרובה.

נייר ו/או עיתונים: אין להכניס 'ערימת עיתונים' בבת אחת, זה יעצור את התהליך וייבש את הערימה. אין להכניס בשום מקרה עיתונים (מגזינים) צבעוניים ('כרומו') מאחר ומעורבים בנייר כל מיני פולימרים וחומרים מורכבים שהמיקרואורגניזמים לא יודעים לפרק. עדיף למחזר עיתונים ע"י הכנסתם למיכלי האיסוף השכונתיים.

מה בכל זאת ניתן לעשות עם נייר עיתון, בלי לפגוע בפעולת הערימה, גם על כך, בסדנא הקרובה.

בעלונים הבאים נדבר על השבת מים אפורים, הרמוניה עם האדמה, ונשוב כמובן לנושא הקומפוסט.

בברכה,
ראובן אורן ורם דיבון

קומפוסט מוכן