יום שישי, 11 בדצמבר 2009

אורגניטיפ 17: תלוליות! אצלי בגינה!

(אורגניטיפ 17 / חורף 2 / בעלי חיים 1 )

תלוליות במדשאה
לאחר הגשם, ברגיעה, ניתן לראות כל מיני תלוליות זעירות הצצות על פני האדמה במדשאה שלנו.
האם מדובר ב'ערצבים' או ב'זחלי פרודניה' האוכלים את בית השורשים של הדשא? האם המדשאה שלי באמת 'אורגנית' וללא מזיקים?!

במבט מקרוב יותר, ניתן להבחין כי התלוליות הללו מורכבות מכדורי בוץ זעירים הדבוקים האחד לשני.
מי עושה אותן?
התשובה - שלשולים - תולעי אדמה (Earthworms), הנמצאים באדמה אורגנית - אדמה שלא פוזרו עליה חומרים רעילים למיניהם. רק באדמה כזו אוהבים השלשולים לחיות ולעסוק במלאכתם הנסתרת והאורגנית. כמויות אדירות של אדמה עוברות לאורך מעיהם. את החומר האורגני שבאדמה, השלשולים מעכלים, ואת האדמה פולטים יחד עם ההפרשות שלהם - 'הומוס' - הזמין לשורשי הצמחים. השלשולים מתקדמים באדמה, בולעים אותה ומשאירים אחריהם רשת מסועפת של מחילות דקות
המאווררות את האדמה, מתחחות אותה ומאפשרות לאוויר לחדור לעומק ולעודפי המים להתנקז בלי להציף ולחנוק את שורשי הצמחים.
הגשם הרב שירד לנו בגינה, הציף את האדמה ומילא את מחילותיהם הנסתרות של השלשולים במים. כל שנותר לשלשולים לעשות, הוא להמתין להפסקת הגשם ולהתחיל מחדש. הם עולים למעלה ודוחקים אדמה לחה החוצה, אל פני האדמה, כדי להשאיר להם מחילות מאווררות.
ראיתם את התלוליות הללו, בגינה שלכם? יופי! הגינה שלכם אורגנית !



שלשולים באדמה

לא ראיתם אותם? יש לכם נקודה למחשבה - מדוע אין שלשולים בגינה שלכם?
פיזרתם חומר רעיל כלשהו? 'דשן כימי' לעידוד המדשאה? או 'חומר הדברה' כלשהו?
זה הזמן להפסיק עם הרעלת הגינה והמדשאה שלכם! חומרי ההדברה נמכרים בחופשיות והרבה 'מומחים' מייעצים לכם לרכוש אותם ולהשתמש בהם, וכך אתם מרעילים את האדמה ומחסלים כל יצור סימביוטי שאמור לחיות בתוך האדמה.
אפשר ורצוי לא להשתמש בחומרים הרעילים הללו, לטובת בריאות האדמה ובריאותכם אתם.

מידע נוסף בנושא: חיים בהרמוניה עם האדמה, גינה אורגנית ללא כימיקלים, קומפוסט בדרך הטבעית ועוד, בסדנאות שלנו. לפרטים אפשר לשלוח אימייל או להתקשר לרם בטלפון 0503-898888

שבת שלום וחג אורים שמח,
ראובן אורן ורם דיבון

יום שישי, 4 בדצמבר 2009

אורגניטיפ 16: הן אפשר (שלכת)

(אורגניטיפ 16 / סתיו 1 / קומפוסט 6)

בשלכת נושב כבר הסתיו,
האבק בדרכים אט שקע,
והיום רק אלייך נשרף
וחולם על פגישה רחוקה.
(הן אפשר, מלים: חיים חפר)

סתיו או חורף? אצלנו זה לא ממש ברור מתי מסתיים האחד ומתחיל האחר. אנחנו אזור של שתי עונות אקלים. אבל שלכת, יש! ובשלכת, נושב לו הסתיו, ועם השלכת והרוח, יש
גם הרבה עלים.

החלה אצלכם השלכת ?
אצלנו, עדיין לא, אבל הרוחות המזרחיות - ה'שארקייה' - נושבות בעוז ותולשות כל עלה שהחל להתייבש. הרוח מסחררת את העלים בגינה ומזיזה אותם ממקום למקום אבל השלכת ממש, עוד לא החלה

אז מה עושים כשהגינה תתחיל להתמלא בעלי שלכת?
להתחיל להערים את העלים בערימות ערימות? תבוא הרוח ותפזר..
להרטיב אותם? חבל על המים, זה יקר !
למלא שקים ו'באלות' ?

הנה לכם רעיון פשוט לביצוע:

לוקחים / קונים / מאמצים / מקבלים מתנה.. רשת. מפלסטיק או ממתכת.
מימדים - מטר וחצי על 4 מטר.. פחות או יותר.. (מישהו זוכר איך מחשבים היקף של מעגל ?)
מעגלים אותה לצורת גליל שיהיה בגובה כ מטר וחצי (גובה די נוח)
מחברים עת הקצוות - סטריפים / אזיקונים או 'חוטי ברזל' או 'קליפסים' מיוחדים לצורך זה
והנה יש לנו 'כלוב' גלילי

כלוב רשת גלילי

מעמידים אותו על האדמה, סמוך לאזור הקומפוסטציה שלנו וממלאים אותו בעלי השלכת

כמובן שניתן לבנות גם 'כלוב' רבוע, עם 4 'ברזלי זוית' בפינות ועליהם מתוחה רשת
הנה תמונה של אחד כזה שבניתי ב'פינת הקומפוסטרים' בחווה החקלאית בז"י

כלוב רשת מרובע

החומר המצטבר בפנים, ישמש לנו לכיסוי ה'חומר הלח' המוכנס לערימת הקומפוסט, בשיטת 'שכבות הסרוגין'.

ה'כלוב' הזה יוכל לשמש כמובן כעוד 'ערימת קומפוסט'. התהליך הטבעי מתרחש בו לבד - בצורה הטבעית. אין צורך לכסות אותו מפני הגשם - לתת לטבע לעשות את שלו.
הגשם ירטיב את החומר שבפנים היטב, ותהליכי פירוק הסוכרים יתבצעו כבר לבד. הערימה שבתוך הכלוב תתחמם (30-40 מעלות) והחומר הנמצא בפנים, עלים, יתחיל להתפרק, ישנה צבעו לאפרפר ואת מרקמו לפריך

מתאים מאוד למי שיש לו גינה גדולה עם הרבה עצים ו..הרבה הרבה שלכת

את הדרך הטבעית להכנת קומפוסט ועוד טיפים רבים נוספים, אפשר לפגוש בקורס "קומפוסט:הדרך הטבעית" שיפתח בקרוב באזור פרדס חנה - כרכור. המעונינים מוזמנים לשלוח אימייל.

שבת שלום,

ראובן אורן ורם דיבון

יום שישי, 27 בנובמבר 2009

אורגניטיפ 15:לך אל הנמלה

(אורגניטיפ 15 / חורף 1 / מזיקים 1)

ו לך-אל-נמלה עצל; ראה דרכיה וחכם.
ז אשר אין-לה קצין-- שוטר ומושל.
ח תכין בקיץ לחמה; אגרה בקציר, מאכלה.
(משלי פרק ו')


לא צריך ללכת רחוק. הנמלים באות גם אלינו, לגינה.

ראיתם נמלים קטנות מטפסות על גזע העץ שלכם, או על גזע שיח החצילים או הפלפלים?! מה הן עושות שם? מה יש להן לחפש שם?

ימים אלו, כמו ימי הסתיו וימי הקיץ הלחים, הם תקופה פעילה מבחינת כנימות, עד שמזג האוויר יתקרר ממש ואז יהיה לנו 'פסק זמן חורפי' מבחינת המזיקים בכלל וכנימות בפרט.


צרעה בסעודת כנימות על עלה הלימון

את הכנימות ('כנימת מגן', 'כנימה קמחית') התוקעות חדק לתוך העלה ומוצצות את המוהל, לא קל לגלות, מסיבה פשוטה – הן מתרכזות בחלק התחתון, החבוי, של העלה, כי הן לא אוהבות שמש ומעדיפות לעשות את מלאכת הנזק שלהן, במסתרים, רחוק מעיניהם של 'טורפי המזיקים' למיניהם.

בנוסף, הן מקיימות 'סימביוזה' מיוחדת עם הנמלים – מפרישות חומר קצפי ולבנבן שטעמו מתוק. חומר זה, 'טל דבש' הינו בעל תכולת סוכרים גבוהה ואותו הנמלים מאוד מחבבות.

הנמלים מבחינתן, משלמות על החומר המתוק הזה בשמירה על הכנימות מפני מזיקיהן הטבעיים כמו 'חיפושית משה רבנו' ('מושית השבע') הידוע כטורפת מושבעת של כנימות.

ישנן עדויות מדעיות על כך כי הנמלים מטפחות את עדר הכנימות שלהן, מעבר לשמירה ואפילו מעבירות אותן ל'מרעה' טוב יותר. לאחר שגרמו נזק משמעותי לעלה אחד, הן מעבירות את הכנימות לעלה חדש.

מעבר לנזק הנגרם לעלה ע"י הכנימות, הפרשת ה'טל דבש' משמשת כ'קרקע מזון' לנבגי הפטריות העפים באוויר ונוחתים על כל דבר, כמו פרוסת לחם שנשארה על השיש במטבח, כך גם על עלי העצים ושאר צמחים. כשנבגים אלו, של פטריות שחורות, מתיישבים על עלה עם 'טל דבש', הם מקימים מושבת פטריות המשגשגת במהירות. הפטריות מכסות את העלים בקשת קורים צפופה המכילה אבקה שחורה הנקראת 'פייחת'. הכיסוי השחור הזה, מונע מהעלים לקלוט אור ולבצע פוטוסינתזה ובנוסף, גם סותם חלק מפתחי הנשימה של העלה – ה'פיונייות'.

'פייחת' אינה 'מחלה', אלא סימפטום של כיסוי העלה ע"י הפטריות השחורות

את הפייחת ניתן לשטוף בזרם מים חזק או להמתין לגשם שישטוף אותה.

בכנימות, רצוי לטפל ולסלק מהעלים. וכן לדעת לנקוט בפעילות מונעת, המורכבת מכמה רמות

א. ריסוס בחומרים אורגניים בלתי מזיקים לאדם, להשמדת ודחיית כנימות
ב. חיזוק הצמחים – צמחים מותקפים ע"י מזיקים, הם בד"כ צמחים חלשים
ג. טיפול באדמה החסרה מינרלים, עקב הידלדלותה ואי חידוש מלאי המינרלים שבתוכה, או ביצוע מחזור מלא של הגזם בגינה – חיפוי / קומפוסטציה

בסדנאות שלנו אנחנו גם מלמדים:
כיצד לזהות את המזיקים, ואיך להתמודד אתם או עם החלשות הצמח.
כיצד לזהות איזה מינרלים חסרים וכיצד לחדש את מלאי המינרלים ממקורות אורגניים זמינים, ממוחזרים.
כיצד לנצל בצורה מיטבית את הקומפוסט הטבעי שאנחנו גם מלמדים לייצר.

שבת שלום,
ראובן אורן ורם דיבון

יום חמישי, 22 באוקטובר 2009

תמונות בתערוכה: יריד ירוק בת חפר וגם.. אנשים ירוקים

יריד ירוק בבת חפר

כמו שהבטחנו. היינו ונהנינו. ו... שוב פגשנו הרבה אנשים ירוקים.


ו...כן, הם היו נחמדים. יהיו גם שיתופי פעולה וסדנאות נוספות שתתחלנה בקרוב בעקבות כל הדיבורים האלו.
וכמובן, יש גם תמונות.

שבת שלום ולהתראות בקרוב,

ראובן אורן ורם דיבון

יום רביעי, 14 באוקטובר 2009

שלום חברים,


היריד הירוק של בת חפר, אירוע רציני, שנה שניה כבר, יהיה מענין. נושאים מגוונים, הרצאות, החלפת זרעים ועוד.

גם אנחנו נהיה ונהנה.

אז בואו לבקר בבת חפר, יום שישי הקרוב בשעה 11:00 עד 16:00.

בברכה,
רם דיבון וראובן אורן



בתמונה: מבקרים נהנים ומתפעלים ביריד הקודם, בפרדס חנה.

יום חמישי, 1 באוקטובר 2009

אורגניטיפ 14: אין מים!

( אורגניטיפ 14 / סתיו 1 / מים 2)

"ונתתי מטר ארצכם בעתו, יורה ומלקוש" (דברים יא יד)
החצבים כבר מזמן סימנו לנו את הסתיו עם עמודי פריחה, 'חוש הריח' שלהם יותר טוב משלנו. אבל זה שהסתיו כבר כאן, עדיין לא אומר לנו מה יהיה לנו בחורף.
הרבה 'ברגים' הסתובבו לנו בראש בקיץ החולף לאחר חורף די מאכזב מבחינת כמויות הגשם שירדו (הכנרת.. הכנרת..) ובעיקר, העיתוי הלא טוב של ירידת המשקעים בסוף החורף, וימי ה"קיץ" החמים שנפלו עלינו באמצע החורף לא עשו טוב לגינות שלנו ולמטעי הפירות של החקלאים.
חוסר המים ו'גזרות המים', הזיזו לנו משהו בפנים וכולנו התחלנו לחסוך במים ולהקפיד על מקלחות קצרות והשקיה יותר מדויקת וחסכונית והמדשאות שלנו, נראות בהתאם – מעט 'ירוק' ויותר 'צהוב'.

אמרו חז"ל : "בחג נידונים על המים".ולמה אין מזכירים גשם בתפילה ביום ראשון של חג הסוכות אלא רק בשמיני עצרת ?מפני שגשמים בחג הסוכות אינם סימן ברכה, שהרי צריך לצאת מהסוכה מחמת הגשם ואין אז מצוה בישיבה בה, "משלו משל למה הדבר דומה? לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו"
(משנה מסכת סוכה)

נישאר אופטימיים ונקווה ונתפלל (בשמיני עצרת ולאחריו) לחורף גשום הרבה יותר, עם גשמים בעיתם, גשמי ברכה לאורך כל החורף, ועד אז, אולי כדאי לחשוב על אפשרות של איסוף 'מי גשם' לטובת הגינה שלנו ועוד כמה שימושים.

מדוע 'מי גשם'?
מי הגשם הם מים באיכות מעולה – ללא מלחים ואבנית. צמחים שאנו מגדלים בעציצים, אדניות ושאר מיכלים ומושקים במי ברז, סובלים מ'המלחת יתר' עקב התרכזות של עודפי מלחים בקרקעיתם. המלחים הנמצאים במי הברז, שוקעים לקרקעית ובהמשך, מרעילים את השורשים והצמח בקושי שורד, או שממליח עצמו למוות.
חשוב לבדוק את הניקוז שבתחתית האדניות והעציצים ופעם בשבועיים שלושה, לתת לעציצים והאדניות 'מכת מים' – השקייה מוגזמת, עד לזליגה של מים מחורי הניקוז. פעולה זו תגרום לשטיפת המלחים מקרקעית המיכלים, החוצה.
אך הדבר הטוב ביותר לעציצים, אדניות ומיכלי גידול שונים, הוא להשקות אותם ב..מי גשמים כמובן. גם 'מי מזגנים' הם מעולים לצורך זה וניתן לאסוף ולצבור כמויות נאות מאוד של מי מזגן זכים, לאורך ימי הקיץ – כ 10 ליטר מים ליום !
החורף כמעט בפתח וזה הזמן להתארגן לאיסוף של מי גשם
יש לכם מרזבים?! מעולה! בהשקעה מינימאלית אפשר לרכז ולנתב את יציאות המרזבים לחביות או לבריכה גדולה בחצר או למיכל ענק שירכז את כל המים.

מוטב ורצוי להשקיע במיכלים גדולים השקועים באדמה, כך לא נבצע כל 'חיפוי' לאדמה ולא נמנע מהגשם לחלחל לאדמה, ובמקביל, הגשם שיורד על הגג של הבית, ינותב למיכלים שלנו.
אם הגינה לא מספיק גדולה, או שאין אפשרות לבצע חפירה עמוקה, השתמשו בחביות – קל מאוד להשיג היום חביות פלסטיק בנפחים שונים – מ 200 ליטר ומעלה, בחינם או בזול מאוד. מי שזקוק לעזרה מוזמן ליצור קשר אתנו.

קל מאוד להתקין בקרקעית החבית ברז סטנדרטי ולקבע אותו באמצעות דבק חזק ('אפוקסי' ודומיו) ואז, יש לנו אפשרות לחבר לברז זה צנרת, לכל שימוש שהוא.
יספיק הפרש גבהים של כ 1 מטר, כדי לאפשר זרימה איטית של מים מהחבית, דרך צנרת טפטוף בכח המשיכה, אל העציצים, האדניות וגם לערוגות בגינה, ובמיוחד אם מדובר בגינה מפלסית או שיפועית.
עוד דבר - נסו להיזכר מה קרה בגשמים האחרונים, אצלכם בגינה השיפועית שלכם, מה קרה למי הגשם, היכן הם זרמו ולהיכן הם זרמו בהמשך. האם הם סחפו אדמה מהגינה ויצרו 'נחל' חדש בגינה?! טפלו בזה, ע"י מילוי אדמה במקומות משופעים מדי. מקמו סלעים ואבנים ובנו מדרגים (טרסות בלעז), כדי להאט את מהלך המים ולגרום להם לחלחל לאדמה ולא לזרום לרחוב ולפתחי הביוב. כך תשפרו את מצב האדמה אצלכם בגינה וגם את מצב 'משק המים' שלנו ע"י מניעת בריחת המים לצנרת הביוב. עדיף שיחלחלו לאדמה ויעשירו את מאגרי מי התהום שלנו.

'את הגשם תן רק בעתו.. יותר מזה אנחנו לא צריכים' (שלמה ארצי, מילים אבי קורן)
ולמי שמעונין לעשות יותר, בקרוב מאוד יפתחו קורסים חדשים וסדנאות של אדמה ירוקה בנושא אקולוגיה וגינון אורגני והשבת מים אפורים. מי שמעונין בפרטים מוזמן לטלפן לרם 0503898888 או לשלוח אימייל ram@green-earth-spirit.info

שבת שלום, חג שמח ושנה טובה
ראובן אורן ורם דיבון

יום שישי, 21 באוגוסט 2009

אורגניטיפ 13: אין מים?

(אורגניטיפ 13 / קיץ 6 / מים 1)

כולנו יודעים ש'אין מים'. שומעים, רואים, גם מריחים את זה אם מטיילים בכל מני מקומות...
אבל, מה עם 'מים אפורים'?
ימים אלו של קיץ שלאחר חורף שחון והגבלות וקנסות על כמות המים ש'מותר לנו לבזבז', הינם ימים של מחשבה נוספת, על העצים ששתלנו או ש'שתלו לנו' בגינה, על המדשאה שלנו הנאנקת תחת החום הרב ומעט המים שאנו מקציבים לה, מתוך נקיפות מצפון - הכנרת מאבדת כל יום 1 ס"מ ממפלסה!
ובינתיים, אנו מתקלחים כדי לשטוף את הגוף ולצנן אותו, שוטפים ידיים ופנים, מדיחים כלים ומפעילים מכונת כביסה ולוחצים על המנוף של ה'ניאגרה' מספר פעמים ביום כשכל לחיצה כזו, מורידה כ 10 ליטר מים! - כל יום לפחות 1 קוב של מים (במשפחה קטנה), 'יורדים' לביוב.
כל אחד מאיתנו כבר מודע לעובדה שהמים הללו,
בניאגרה, בשטיפת הכלים, ובהשקיית הגינה הם מי שתייה זכים. למעט האחרונים, אלו מים היורדים לטמיון.
כל אחד בדרכו מנסה לחסוך במי השתיה הללו, אם ע"י הכנסת בקבוק לתוך הניאגרה או כוונון בורג המצוף לצמצום כמות המים ה'יורדת' בכל פעם.
ומה עם כל 'המים האפורים' (מי כיורים, אמבטיות, מקלחות, מכונת כביסה - משומשים), האם אי אפשר לעשות בהם שימוש טוב יותר מאשר להזרימם לכיוון צינור הביוב?! הם לא כל כך מלוכלכים! אולי אפשר לטהר אותם, לנקות מהם חומרים רעילים לאדמה ולצמחים, לסנן אותם ולהשקות איתם את הגינה שלנו, את המדשאה, עצי הפרי, צמחי התבלין וגם את הירקות הגדלים בערוגות שלנו.
ברור שכן. זה אפשרי! וכמובן בדרך טבעית, כמו שהטבע יודע לעשות.
אנו מלמדים איך למחזר את פסולת המטבח ואת הגזם מהגינה ולהפוך אותם לקומפוסט איכותי וריחני רק ע"י שימוש באלמנטים של התהליך הטבעי, תוך נתינת מיטב התנאים לערימת הקומפוסט, כדי לתת לה לעבוד בצורה טבעית. התהליך שאנו מלמדים כל כך יעיל, עד שהקומפוסט מוכן
תוך חודש ימים! גם התלמידים הספקניים ביותר מתלהבים כשהם רואים את התוצאות בגינה שלהם.
כך גם עם טיהור 'המים האפורים' - בתהליך פשוט מאוד, יכול כל אחד ואחת מכם, לבנות לו 'מערכת לטיהור מים אפורים'. ללא כל משאבות או מכאניקה, המערכת מפרידה את השומנים שב'מים האפורים' והמים זורמים להם אל 'חבית הטיהור' לטיפול טבעי המנקה ומטהר אותם והופך אותם ל'מים שפירים' ברמה שלישונית - מים צלולים, נטולי כימיקלים, מתכות כבדות, דטרגנטים, או 'חלבונים'. את המים הללנו מזרימים לגינה, ללא כל היסוס מצפוני של 'בזבוז מים', כי את המים הללו הצלנו מירידה לביוב. עם מים אלו אנו יכולים כאמור להשקות ללא כל 'חשש אקולוגי' או אורגני או בריאותי את הגינה שלנו. מי שמעוניין 'להשקיע' יותר, יכול להעלות מים אלו, ע"י משאבה, אל גג הבית כדי לנתב אותם לניאגרות.
בסדנת השבת מים בדרך הטבעית אנו מסבירים גם למה זה בארץ עדיין לא רואים מערכות כאלו מוטמעות ברוב הבתים הפרטיים, בנינים רבי קומות ורשויות המקומיות ומה יכול כל אחד מאיתנו לעשות כדי לשנות את המצב.
ועד הפעם הבאה,
חסכו (מים) ואמצו.

שבת שלום,
ראובן אורן ורם דיבון




יום שישי, 31 ביולי 2009

אורגניטיפ 12: עצים וצמחים בגינה ותכנון גינה

(אורגניטיפ 12 / קיץ 5 / צמחים ועצים 3)

מה אפשר ללמוד מהעצים? כל מה שהם צריכים. איפה לתת להם מים וכמה לתת להם מים. איפה לגזום ואיפה להשאיר לגדול. רואים עליהם.

מה רואים על העצים? איפה גדל יותר ואיפה פחות, איפה מלבלב ואיפה לא, איזה ענפים מוציאים פרחים/פירות ואיזה לא, איפה הענפים או העלים קצת מתייבשים או מתעגלים או נאכלים או נופלים. העץ חי. הוא מגיב למה שקורה מסביב, באדמה, באויר שלידו וגם מעליו. הוא מגיב ללחות, רוח ושמש, וכן גם לגורמים אחרים שנמצאים בסביבה כמו עצים או צמחים אחרים, בעלי חיים מעל או בתוך האדמה ועוד. לכולם יש תפקיד והשפעה במערכת הסימביוטית של ה"מיני אקולוגיה" שיש לנו בגינה. ואיפה אנחנו?

אפשר לבוא לשם פעם בכמה שבועות עם כיסאות מתקפלים וכמה אורחים, לשתות קפה ולחזור אל תוך הבית. ואפשר גם לשבת שם, על הדשא או בין העצים או על ערסל (הדרך המועדפת עלי כי זה אף פעם לא "נגמר"), להרגיש את האדמה אם לחה או יבשה, לראות אם הצמחים שלנו מרגישים טוב, איפה כן ואיפה פחות.

האם העובדה שהצמח מוציא פרחים משמעותה שטוב לו? לא בהכרח. לפעמים זה להיפך. אבל לא על הכל אפשר להרחיב. נדבר על זה בסדנת "בהרמוניה עם האדמה - הדרך הטבעית אל הגינה".

אז מה נשתול בגינה שלנו? איזה עצים? אילו צמחים נוספים שישלימו את התמונה ויתאימו לאדמה? לעצים? למבנה? לנוף שנרצה?

נתחיל בשאלות. איזה עצים היו שם קודם? לפני שהיה בית והיתה שכונה? האם אנו מעונינים בעצי פרי או בעצי נוי? האם יש לנו מקום לעצי נוי? כמה עצים אנחנו רוצים? האם יש מספיק מקום לכולם? קחו בחשבון שצריך מרחק בריא של מספר מטרים בין עץ לעץ. האם העצים שתולים בשורה? מה כיוון השורה? האם העצים יסתירו זה לזה את השמש? מה אפשר לעשות? האם הגינה מספיק גדולה בשביל עץ הנוי שתמיד רציתם לשתול שם או שבעצם, כשהוא יגדל בעוד שלוש שנים, כל מה שיראו בגינה זה גזע ענק? האם הפירות שאתם רוצים לגדל אכן מתאימים לאזור ולסוג האדמה? אם אתם רוצים הדרים מסויימים, אולי כדאי לשתול ננסיים?

יש עוד הרבה שאלות. גם התשובות הן רבות והן תלויות אחת בשניה וגם באופי הגינה ובעליה. למי שרוצה לעבור תהליך של תכנון מההתחלה או תכנון מחדש של הגינה שלו, מומלץ להגיע לסדנה לראות כיצד הדרך הטבעית עונה על השאלות האלו.


שבת שלום,
רם דיבון וראובן אורן


יש כמה שלבים שצריך לעבור בדרך לגינה מעוצבת

.

יום שישי, 24 ביולי 2009

אורגניטיפ 11: עצים וצמחים בגינה

(אורגניטיפ 11 / קיץ 4 / צמחים ועצים 2)

מה קורה שם? מתחת לאדמה, עם השורשים?הביטו על העץ שלכם, דמיינו את האדמה כ'קו סימטריה'. רואים איך העץ נראה למעלה בתפארת ענפיו?! יש לזה מקבילה בפרישת שורשיו.




אז, האם הטפטפות שהנחתם כששתלתם את העץ עדיין מספקות לו את המים במקום הנכון? ואיך מסתדר העץ בבוסתן בחיק הטבע? איך גדלים שם עצי פרי לתפארת? ללא טפטפות וממטרות?! כך גם צריך להיות למעשה, בגינה שלנו. עצים בוגרים לא צריכים כמעט לקבל מים, אם הושקו נכון במהלך השנים הראשונות לחייהם. יש דמיון רב בין הדרך שמי ההשקיה או הגשם מחלחלים לאדמה לבין הדרך שבה השורשים גדלים כלפי מטה. נרחיב על זה בסדנת "בהרמוניה עם האדמה" וגם בסדנת "גינה אורגנית - פירות וירקות בטעם של פעם". כמו בקומפוסט הטבעי, גם כאן, הדרך היא תמיד הדרך הטבעית.ובכן, האם עץ בן שנתיים, או עץ בן 5 שנים, צריך את הטפטפות באותו מקום שהיו כשנשתל?האם הוא צריך אותן בכלל? התשובה דומה. תלוי בעץ. בשבוע הבא נדבר על מה שאפשר ללמוד מהעצים ואיך, וגם נתחיל לדבר (בתשובה לשאלתה של שלי) על העצים שכדאי לשתול בגינה שלנו ועל מה שמתאים לדרך הטבעית.

בברכה,
ראובן אורן ורם דיבון

יום שישי, 17 ביולי 2009

אורגניטיפ 10: השקיה נכונה לעצים וצמחים

(אורגניטיפ 10 / קיץ 3 / עצים וצמחים 1)
"הדשא של השכן ירוק יותר"?! העצים שלו מלאים פרי ואצלכם הפירות נושרים? לא חונטים? צמחי התבלין לא טעימים? לא גדלים מספיק?
כמה משקים את עצי הפרי והצמחים שלנו?הרבה רצים לאינטרנט, מחפשים תשובות ומוצאים מיני 'טבלאות' של כמויות השקיה המתאימות לחקלאים ולמטעים שמתוכם יש מי שגזר והתאים את הכמויות גם לגינות הפרטיות והדילמה נשארת - האם אנחנו משקים נכון, מספיק או שמא, יותר מדי.בואו נעשה קצת סדר, כי:א. הטבלאות לא מתאימות לכל המקומות ולכל הגינותב. כל גינה היא סיפור בפני עצמו - מדובר בסוג אדמה אחר, אזורי אקלים שונים ועודג. אנו מתעקשים לגדל עצים שלא תמיד מתאימים לאדמה ולאקלים שלנו, כי אנו רוצים את העץ הספציפי, אצלנו בגינה וליהנות מפירותיוד. עברה שנה, עברו שנתיים וגם 5 שנים, ואנחנו ממשיכים להשתמש באותו שיטת השקיה, אותה תצורת השקיה ואותו משטר השקיה (מה ההבדל ומה זה כל אחד?)
נתחיל מהצורך של העץ. לכל עץ יש את המאפיינים שלו. עצים מסויימים מסוגלים להפנות את המים המגיעים בטבע (גשם או טל) למקום שבו יועילו לעץ הכי הרבה.צמחים אחרים כמו הבאובב או הקקטוס וכמוהם גם צמחים בשרניים שכולנו מכירים וחלקנו מגדלים בגינה,

אוגרים מים בחלקים שונים של הצמח. גזע, ענפים, עלים, עשויים לאגור מים. לצמחים אחרים יש חריצים ולפעמים גם ציפוי שעווה בתוכם המוליכים את המים אל המקום המתאים לצמח.


באובב מאחסן מים בגזע

. קקטוס עם חריצים וציפוי שעוה בתוכם


אז מה עושים? קודם כל מתבוננים על הצמח ומבינים את המאפיינים והצורך שלו. אח"כ?
בפעם הבאה - העצים מספרים לנו, איך מבינים אותם?

בברכה

ראובן אורן ורם דיבון

יום שישי, 3 ביולי 2009

אורגניטיפ 9: גם תה וגם מרק? מה עוד מאכילים את הצמחים?

גם תה וגם מרק? מה עוד מאכילים את הצמחים?
(אורגניטיפ 9 / קיץ 2 / תוספים 1)
טוב. האמת היא שכל מי שסיים את אחת הסדנאות של אדמה ירוקה זיהה את התרגיל. הטיפ הקודם היה על תה קומפוסט אבל התמונה איננה תה קומפוסט. זה היה כמובן....
מרק סרפד.
זה עושה לצמחים טוב וזה גם מאפשר תנאי צמיחה מיוחדים. למה, נלמד בפעם הבאה.
איך עושים את זה? גם את זה הבוגרים שלנו כבר יודעים אבל אנחנו נביא לכם את פינת הגאון כאן בפעם הבאה.
מה עוד נספר לכם על זה? סבלנות. הכל.
עוד דבר אחד חשוב. כמו כל דבר אצלנו, גם זה חומר בטוח לחלוטין שאף פעם לא יוכל להזיק לצמחים שלכם. רק לעשות להם טוב. שבת שלום.
בברכה ירוקה,
ראובן אורן ורם דיבון
מה יש שם במיכל שעושה לצמחים טוב??? זה מרק סירפד

יום שישי, 26 ביוני 2009

אורגניטיפ 8: קומפוסט:הדרך הטבעית להשקית עציצים

קומפוסט: הדרך הטבעית - תה קומפוסט
(אורגניטיפ 8 / קיץ 1 / קומפוסט 5)

רוצים לדשן ולפנק צמח הנמצא בעציץ או אדנית. יש קומפוסט אבל.. לא רואים בכלל אדמה. הצמח מכסה את האדמה לגמרי. או, אין מקום בעציץ להכניס עוד שכבה... מה עושים?
לוקחים מיכל / דלי ומכניסים לתוכו כמות של קומפוסט ומוסיפים מים ביחס של 1:10
ל'מרק' הזה נותנים לעמוד 3 ימים ואחרי כן, יש לנו 'תה קומפוסט' – תמיסה המכילה את המרכיבים של הקומפוסט ואיתה משקים את הצמחים בעציצים ובאדניות.
והצמחים שמחים ומשגשגים.
טיפ: אם מכינים את הקומפוסט: בדרך הטבעית, כמו שלמדו השבוע בסדנה בפרדס חנה, אז גם אין אף פעם סכנה "לשרוף" את הצמחים.

בברכה ירוקה,

ראובן אורן ורם דיבון
מה יש שם במיכל שעושה לצמחים טוב???


יום שישי, 5 ביוני 2009

אורגניטיפ 7: מחזור זרעים

אורגניטיפ 7: 'מחזור זרעים' - שומרים זרעים שלנו לעונה הבאה
(אורגניטיפ 7 / אביב 5 / מחזור זרעים 1 )
חסה, צנון, צנונית, ברוקולי.. ושאר ירקות חורף - השאירו צמח אחד מכל סוג באדמה והמשיכו להשקות כרגיל. החסה תשתנה ותגביה לגובה של כמטר עד מטר וחצי, תוציא עמוד פריחה עם פרחים צהובים שיהפכו לזרעים. הצנון, הצנונית, הלפת והברוקולי, יצאו גם הם בפריחות אופייניות (הזדמנות פז להפתיע את האורחים בגינתכם ולחוד להם חידות - מזהים את הצמח עם הפריחה הלבנה ורודה?! - צנון, צנונית) ועד מהרה יוציאו תרמילי זרעים. הפטרוזיליה, סלרי והכוסברה, יוציאו פריחה יפה ויבשילו זרעים. כך גם עם המנגולד שיצא בפריחה מדהימה ובכמות גדולה מאוד של זרעים. זה הזמן לחשוב 'טבעי' ולתת להם להבשיל זרעים עד שתרמילי / הלקטי הזרעים משנים צבעם מירוק לחום ואז, אוספים את תרמילי הזרעים לאחסון עד לעונה הבאה.
נקודות למחשבה - מה עושים עם 'עודפים' של זרעי ירקות?! איך הכי טוב לאכסן? נלמד גם על זה בסדנא.

תרמילי זרעים של צנון

הסדנא הקרובה יוצאת לדרך. אלו מכם שהזדרזו להרשם לפני הפרסום הרשמי - ברוכים הבאים. מי שעדיין רוצה, שיזדרז וישלח אימייל. בסופשבוע זה יצא פרסום רשמי בעתון. כפי שצוין כבר, על מנת להקדיש למשתתפים תשומת לב נחוצה של ראובן, מספר המשתתפים מוגבל.

בברכה
ראובן אורן ורם דיבון

יום חמישי, 21 במאי 2009

אורגניטיפ 6: ערימת הקומפוסט - תשובות לשאלות

אורגניטיפ 6: ערימת הקומפוסט - תשובות לשאלות:
(אורגניטיפ 6 / אביב 4 / שו"ת 1)

לאה שואלת: האם אני יכולה לבחור פינה בגינה ופשוט להערים שם את הפסולת האורגנית מהמטבח? ולפזר למעלה קצת עלים מהגינה?
ראובן עונה: כן, בהחלט! זה הרעיון וגם העיקרון. אם תכיני כל מחזור חדש של קומפוסט בפינה אחרת בגינה, תעשי לאדמה רק דברים טובים - תהפכי אותה לאורגנית ומלאה בכל מה שדרוש לצמחים. תהליך הקומפוסטציה הוא מאוד פשוט וגם טבעי. שכבה על שכבה ו..הטבע עושה את שלו. יש דברים שאפשר לעשות כדי לעזור לו. את זה אנחנו נלמד בסדנה בקרוב.
אוסנת שואלת: הקומפוסט שבחצר שלי הוא די קר, כשאני מכניסה יד פנימה. מה יכולה להיות הבעיה?
ראובן עונה: אשמח לענות על שאלתך. אולם, על מנת שניתן יהיה לעשות אבחון מדויק ככל האפשר, אשמח אם תספרי קצת על ערימת הקומפוסט שלך, מה את מכניסה לתוכה ואילו פעולות את עושה, באופן קבוע או בתקופה האחרונה. מאחר ומטרתנו היא להפיץ את הידע ברבים, אנא הכנסי לבלוג, והכניסי את השאלה יחד עם המידע התיאורי לגבי הקומפוסט שלך כתגובה.
קוראים יקרים, כולכם מוזמנים להכנס ולשאול את שאלותיכם באתר כך יוכלו כולם ליהנות מהידע שנצבר שם. כמובן שבסדנה הקרובה נוכל לפרט הרבה יותר וגם לבקר בגינות של משתתפים באזור פרדס חנה.

בברכה,
ראובן אורן ורם דיבון

בתמונה: ערימת קומפוסט בוערת. זה לא מטושטש, זה האד העולה מהערימה!

יום שישי, 15 במאי 2009

אורגניטיפ 5: מה בין קומפוסטר לערימת קומפוסט

מה בין 'קומפוסטר' ל'ערימת קומפוסט'
(אורגניטיפ 5 / אביב 3 / קומפוסט 3)

האם ידעתם ש.. משפחה ממוצעת 'מייצרת' בשנה כ 1 טון ! של 'זבל אורגני'.
הזבל האורגני הוא כ 20-40% מ'תוצר הזבל' של משפחה ממוצעת
יש לכם קומפוסטר? מפלסטיק?
אתם מפיקים ממנו קומפוסט?
כמה זמן נמשך המחזור מרגע הפסקת הכנסת חומר חדש לקומפוסטר ועד לאיסוף קומפוסט מוכן, שחור, פריך ומהביל?
חצי שנה? שנה?
הידעתם שבערימת קומפוסט המונחת על האדמה, בצורה טבעית, תהליך הקומפוסטציה הרבה יותר מהיר?
מרגע הפסקת הכנסת 'חומר חדש' לערימה ועד להבשלתה המלאה, לוקח כ.. חודש ימים בלבד!
כן, זה לא 'נס' אלא תהליך טבעי שאת התהליכים המתחוללים בו יש ללמוד וכן לדעת איך לתת לערימה את התנאים המיטביים כדי להחיש את התהליכים הטבעיים שלהם אחראים כל אותם 'ידידנו הטובים', כל אותם חיידקים ופטריות עובש הטורחים יום ולילה בביצוע של 'פרוק משני' של החומרים האורגנים שהוכנסו ל'ערימת הקומפוס'. כל זאת, מבלי להוריד מכבודם של האורגניזמים הלוקחים חלק ב'פרוק הראשוני' - שלשולים, חשופיות, שבלולים, חלזונות, טחבייות, צבתנים ועוד יצורים שונים שהמאכל האהוב עליהם הוא חומר צמחי/אורגני, חצי רקוב.
אותו מתקן פלסטיק, הנקרא "קומפוסטר" אינו "'מתקן פלאים''היודע לייצר קומפוסט לבד. הוא חייב להיות מוצב על האדמה החשופה, כדי ששארייות נוזלים יספגו ע"י האדמה ומיגוון יצורי האדמה, יוכלו להגיע ולהיכנס פנימה ולעבוד על החומר הצמחי שבפנים
החיסרון שבקומפוסטר / מיכל פלסטיק, הוא בעובדה ש..אין כל אפשרות לבצע 'עירבוב' של החומרים בצורה רוטינית, פעם בשבועיים או חודש, כדי להפוך את ה'ערימה' לערימה הומגנית.
לקומפוסטר שלכם, יש מן הסתם פתח עליון להכנסת החומר האורגני מהגינה או מהמטבח וכן, מן הסתם, גם פתח אחד או 4 פתחים בקרקעית. הפתח התחתון לא נועד להוצאת קומפוסט מוכן ! ממש לא! תפקידו של פתח זה הוא להוציא חומר 'ותיק' ולהוסיפו לקומפוסטר מהפתח העליון וכך, לכאורה לערבב את החומרים שבתוך המיכל. שיטה מאוד איטית ומסורבלת
ונקודה למחשבה – מדוע הקומפוסטרים נבנו בצורת 'חרוט' או 'פירמידה'?! חישבו על כך
ראובן אורן

יום שלישי, 5 במאי 2009

אורגניטיפ 4: מה מכניסים לערימה?

מה מכניסים לערימת הקומפוסט?
(אורגניטיפ 4 / אביב 2 / קומפוסט 2)

לערימת הקומפוסט אפשר להכניס כל מה שאורגני (אורגני הוא חומר המורכב מפחמימנים או חומר שהיה חי/צומח בעבר) .

כל דבר שגדל באדמה – אפשר להחזיר אליה, אם לא עבר תהליך כימי יזום או שהוספו אליו חומרים כימיים. לדוגמא:

עונת ההדרים כעת בעיצומה – אין כל בעיה להכניס לערימה קליפות הדרים, כל עוד מדובר בכמות 'סבירה'.

מהי כמות 'סבירה'? זה תלוי בגודל ערימת הקומפוסט שלכם. אם סחטנו הרבה מיץ או הכנו ליקר ולכן נכניס לערימה כמות גדולה – כמה ק"ג של קליפות, נגדיל את רמת החומציות בערימה ולמעשה, נהרוג חלק נכבד מהמיקרואורגניזמים הפועלים בערימה ומפרקים את החומר האורגני שבה. על כן, אם מדובר בכמות גדולה של קליפות, אל תכניסו אותם בפעם אחת, אלא חלקו ל'מנות' של כ 1 ק"ג קליפות בכל פעם והמתינו כ 3 ימים עד להכנסת המנה הבאה.

איך מזהים אם אפשר כבר להכניס, ואיך אפשר להאיץ את מוכנות הקליפות לכניסה לערימה? נספר לכם בסדנא הקרובה.

נייר ו/או עיתונים: אין להכניס 'ערימת עיתונים' בבת אחת, זה יעצור את התהליך וייבש את הערימה. אין להכניס בשום מקרה עיתונים (מגזינים) צבעוניים ('כרומו') מאחר ומעורבים בנייר כל מיני פולימרים וחומרים מורכבים שהמיקרואורגניזמים לא יודעים לפרק. עדיף למחזר עיתונים ע"י הכנסתם למיכלי האיסוף השכונתיים.

מה בכל זאת ניתן לעשות עם נייר עיתון, בלי לפגוע בפעולת הערימה, גם על כך, בסדנא הקרובה.

בעלונים הבאים נדבר על השבת מים אפורים, הרמוניה עם האדמה, ונשוב כמובן לנושא הקומפוסט.


בברכה,
ראובן אורן ורם דיבון

קומפוסט מוכן


יום רביעי, 8 באפריל 2009

ערימת הקומפוסט עובדת גם בפסח


לכל שוחרי הגינון האורגני,
עסוקים בנקיונות לפסח, זורקים הרבה דברים לזבל.. ו... פסולת אורגנית - לערימת הקומפוסט!
מהערב פסח, אבל אפילו שאין חמץ, ואצל חלק דווקא בגלל שאין חמץ, יש הרבה יותר תפוחי אדמה וחומר אורגני אחר במטבח.
אם יש לכם ערימת קומפוסט בחצר אתם תשתמשו בה כדי למחזר את כל הפסולת האורגנית מהמטבח - במקום לזרוק לזבל.
לא לשכוח! ערימה ותיקה שעובדת, תקבל ותטפל בכל חומר אורגני - קליפות, שאריות אוכל מכל סוג, שמן טיגון ישן.. הכל!
ואיך מזרזים את התהליך? את זה ועוד הרבה טיפים וטריקים של ראובן, לומדים בסדנא.
אחרי פסח, בתחילת חודש מאי, תיפתח סדנא בפרדס חנה. נשמח לראותכם.

חג שמח וכשר
ראובן אורן ורם דיבון

יום שלישי, 7 באפריל 2009

סלרי לקערת ליל הסדר - אורגני ישר מהערוגה


גידולים אורגניים מהגינה:
כך נראה הסלרי לקערת הסדר שלנו - שורש עם עלים, טרי מהאדמה ישר לקערה. והוא גם מתוק!
בקרוב אפשר יהיה להשיג אצלנו שתילים אורגניים עונתיים לגינה. המעונינים - צרו קשר.
חג שמח,
ראובן אורן ורם דיבון

יום רביעי, 1 באפריל 2009

מדוע משתמשים בחסה כמרור?

שלום,

זמן רב התלבטתי והתחבטתי בשאלה מדוע יש הנוהגים להשתמש בחסה כ'מרור' לקערת פסח של שולחן ה'סדר'. הרי חסה היא מתוקה ובכלל לא מרירה..

אל התשובה הגעתי, לאחר שגידלתי חסה לצרכי זרעים. נתתי לה לגדול ולפרוח והייתי תולש ממנה עלים לצרכי המטבח, עד שהעלים החלו להיות מרירים יותר ויותר..

צמח החסה גדל לגובה של כ 1 מטר ומוציא תפרחת צהובה ומקסימה ובהמשך גם המון זרעים הממהרים, בהבשילם, לעוף ברוח, כמו זרעי סביון - 'סבא'.

! ואז הבנתי ! את ה"גילויים" שלי, ידעו חז"ל כבר לפני אלפיים שנה

* הרידב"ז בפירושו לירושלמי ברכות (ו, א) כתב שיש להשהות את החסה זמן רב באדמה כדי שתהיה מרה.

חסות הגדלות בשמש, מתוקות כל עוד יש חורף - ימים קצרים ומעט אור. לקראת פסח והאביב, אם הן נמצאות בחוץ, בשמש.., הן הופכות למרירות.. מרות ! זוהי המגננה שלהן, בפני 'אוכלי ירקות' להבטחת המשך התפתחות הפרחים והזרעים לטובת הדור הבא. אף אחד לא יוכל לאכול חסות מרות כאלה, המכילות גם מיץ חלבי לבן ומר מאוד. על כן הן מתאימות לשמש כ'מרור' בקערת הסדר.

חג שמח

ראובן אורן

חסה פורחת בגינה


יום שלישי, 24 במרץ 2009

שלום לבאי היריד האקולוגי בפרדס חנה

שלום,
אנו מודים לכל אלו שבאו לבקרנו ביריד האקולוגי בפרדס חנה ביום שישי.
שמחנו לראות את מאות האנשים שבאו והתפעלנו מהצלחת היריד ומההתעניינות הרבה בקורסים ובסדנאות שאנו מציעים. מסתבר שיש עוד הרבה אנשים שחושבים כמונו, שצריך להפיץ את הידע, להגביר את המודעות, ולאפשר לכל אחד להשתתף במשימה.
אנו מציעים את הידע המאפשר להמיר את ההשפעה ההרסנית שיש לתרבות ולדרך החיים המתנהלת בחוץ.
אנו מלמדים דרך טבעית יותר, בעלת השפעה מתקנת, המחזירה אל הטבע את המשאבים שנלקחו ומגבירה את הקיימות של דרך החיים שלנו.
רבים רשמו את פרטיהם בטופס הבעת ענין בקבלת מידע נוסף לגבי הסדנאות ועלון אלקטרוני המכיל טיפים ומידע בנושאים אותם אנו מלמדים. העלון הראשון יגיע בימים הקרובים.
בברכה,
ראובן אורן ורם דיבון