
יום שישי, 24 ביולי 2009
אורגניטיפ 11: עצים וצמחים בגינה

יום שישי, 3 ביולי 2009
אורגניטיפ 9: גם תה וגם מרק? מה עוד מאכילים את הצמחים?
(אורגניטיפ 9 / קיץ 2 / תוספים 1)
ראובן אורן ורם דיבון
יום שישי, 26 ביוני 2009
אורגניטיפ 8: קומפוסט:הדרך הטבעית להשקית עציצים
(אורגניטיפ 8 / קיץ 1 / קומפוסט 5)
רוצים לדשן ולפנק צמח הנמצא בעציץ או אדנית. יש קומפוסט אבל.. לא רואים בכלל אדמה. הצמח מכסה את האדמה לגמרי. או, אין מקום בעציץ להכניס עוד שכבה... מה עושים?
לוקחים מיכל / דלי ומכניסים לתוכו כמות של קומפוסט ומוסיפים מים ביחס של 1:10
ל'מרק' הזה נותנים לעמוד 3 ימים ואחרי כן, יש לנו 'תה קומפוסט' – תמיסה המכילה את המרכיבים של הקומפוסט ואיתה משקים את הצמחים בעציצים ובאדניות.
והצמחים שמחים ומשגשגים.
טיפ: אם מכינים את הקומפוסט: בדרך הטבעית, כמו שלמדו השבוע בסדנה בפרדס חנה, אז גם אין אף פעם סכנה "לשרוף" את הצמחים.
בברכה ירוקה,
ראובן אורן ורם דיבון
יום שישי, 5 ביוני 2009
אורגניטיפ 7: מחזור זרעים
(אורגניטיפ 7 / אביב 5 / מחזור זרעים 1 )
חסה, צנון, צנונית, ברוקולי.. ושאר ירקות חורף - השאירו צמח אחד מכל סוג באדמה והמשיכו להשקות כרגיל. החסה תשתנה ותגביה לגובה של כמטר עד מטר וחצי, תוציא עמוד פריחה עם פרחים צהובים שיהפכו לזרעים. הצנון, הצנונית, הלפת והברוקולי, יצאו גם הם בפריחות אופייניות (הזדמנות פז להפתיע את האורחים בגינתכם ולחוד להם חידות - מזהים את הצמח עם הפריחה הלבנה ורודה?! - צנון, צנונית) ועד מהרה יוציאו תרמילי זרעים. הפטרוזיליה, סלרי והכוסברה, יוציאו פריחה יפה ויבשילו זרעים. כך גם עם המנגולד שיצא בפריחה מדהימה ובכמות גדולה מאוד של זרעים. זה הזמן לחשוב 'טבעי' ולתת להם להבשיל זרעים עד שתרמילי / הלקטי הזרעים משנים צבעם מירוק לחום ואז, אוספים את תרמילי הזרעים לאחסון עד לעונה הבאה.
נקודות למחשבה - מה עושים עם 'עודפים' של זרעי ירקות?! איך הכי טוב לאכסן? נלמד גם על זה בסדנא.
הסדנא הקרובה יוצאת לדרך. אלו מכם שהזדרזו להרשם לפני הפרסום הרשמי - ברוכים הבאים. מי שעדיין רוצה, שיזדרז וישלח אימייל. בסופשבוע זה יצא פרסום רשמי בעתון. כפי שצוין כבר, על מנת להקדיש למשתתפים תשומת לב נחוצה של ראובן, מספר המשתתפים מוגבל.
בברכה
ראובן אורן ורם דיבון
יום חמישי, 21 במאי 2009
אורגניטיפ 6: ערימת הקומפוסט - תשובות לשאלות
(אורגניטיפ 6 / אביב 4 / שו"ת 1)
יום שישי, 15 במאי 2009
אורגניטיפ 5: מה בין קומפוסטר לערימת קומפוסט
(אורגניטיפ 5 / אביב 3 / קומפוסט 3)
האם ידעתם ש.. משפחה ממוצעת 'מייצרת' בשנה כ 1 טון ! של 'זבל אורגני'.
הזבל האורגני הוא כ 20-40% מ'תוצר הזבל' של משפחה ממוצעת
יש לכם קומפוסטר? מפלסטיק?
אתם מפיקים ממנו קומפוסט?
כמה זמן נמשך המחזור מרגע הפסקת הכנסת חומר חדש לקומפוסטר ועד לאיסוף קומפוסט מוכן, שחור, פריך ומהביל?
חצי שנה? שנה?
הידעתם שבערימת קומפוסט המונחת על האדמה, בצורה טבעית, תהליך הקומפוסטציה הרבה יותר מהיר?
מרגע הפסקת הכנסת 'חומר חדש' לערימה ועד להבשלתה המלאה, לוקח כ.. חודש ימים בלבד!
כן, זה לא 'נס' אלא תהליך טבעי שאת התהליכים המתחוללים בו יש ללמוד וכן לדעת איך לתת לערימה את התנאים המיטביים כדי להחיש את התהליכים הטבעיים שלהם אחראים כל אותם 'ידידנו הטובים', כל אותם חיידקים ופטריות עובש הטורחים יום ולילה בביצוע של 'פרוק משני' של החומרים האורגנים שהוכנסו ל'ערימת הקומפוס'. כל זאת, מבלי להוריד מכבודם של האורגניזמים הלוקחים חלק ב'פרוק הראשוני' - שלשולים, חשופיות, שבלולים, חלזונות, טחבייות, צבתנים ועוד יצורים שונים שהמאכל האהוב עליהם הוא חומר צמחי/אורגני, חצי רקוב.
אותו מתקן פלסטיק, הנקרא "קומפוסטר" אינו "'מתקן פלאים''היודע לייצר קומפוסט לבד. הוא חייב להיות מוצב על האדמה החשופה, כדי ששארייות נוזלים יספגו ע"י האדמה ומיגוון יצורי האדמה, יוכלו להגיע ולהיכנס פנימה ולעבוד על החומר הצמחי שבפנים
החיסרון שבקומפוסטר / מיכל פלסטיק, הוא בעובדה ש..אין כל אפשרות לבצע 'עירבוב' של החומרים בצורה רוטינית, פעם בשבועיים או חודש, כדי להפוך את ה'ערימה' לערימה הומגנית.
לקומפוסטר שלכם, יש מן הסתם פתח עליון להכנסת החומר האורגני מהגינה או מהמטבח וכן, מן הסתם, גם פתח אחד או 4 פתחים בקרקעית. הפתח התחתון לא נועד להוצאת קומפוסט מוכן ! ממש לא! תפקידו של פתח זה הוא להוציא חומר 'ותיק' ולהוסיפו לקומפוסטר מהפתח העליון וכך, לכאורה לערבב את החומרים שבתוך המיכל. שיטה מאוד איטית ומסורבלת
ונקודה למחשבה – מדוע הקומפוסטרים נבנו בצורת 'חרוט' או 'פירמידה'?! חישבו על כך
ראובן אורן
יום שלישי, 5 במאי 2009
אורגניטיפ 4: מה מכניסים לערימה?
(אורגניטיפ 4 / אביב 2 / קומפוסט 2)
לערימת הקומפוסט אפשר להכניס כל מה שאורגני (אורגני הוא חומר המורכב מפחמימנים או חומר שהיה חי/צומח בעבר) .
כל דבר שגדל באדמה – אפשר להחזיר אליה, אם לא עבר תהליך כימי יזום או שהוספו אליו חומרים כימיים. לדוגמא:
עונת ההדרים כעת בעיצומה – אין כל בעיה להכניס לערימה קליפות הדרים, כל עוד מדובר בכמות 'סבירה'.
מהי כמות 'סבירה'? זה תלוי בגודל ערימת הקומפוסט שלכם. אם סחטנו הרבה מיץ או הכנו ליקר ולכן נכניס לערימה כמות גדולה – כמה ק"ג של קליפות, נגדיל את רמת החומציות בערימה ולמעשה, נהרוג חלק נכבד מהמיקרואורגניזמים הפועלים בערימה ומפרקים את החומר האורגני שבה. על כן, אם מדובר בכמות גדולה של קליפות, אל תכניסו אותם בפעם אחת, אלא חלקו ל'מנות' של כ 1 ק"ג קליפות בכל פעם והמתינו כ 3 ימים עד להכנסת המנה הבאה.
איך מזהים אם אפשר כבר להכניס, ואיך אפשר להאיץ את מוכנות הקליפות לכניסה לערימה? נספר לכם בסדנא הקרובה.
נייר ו/או עיתונים: אין להכניס 'ערימת עיתונים' בבת אחת, זה יעצור את התהליך וייבש את הערימה. אין להכניס בשום מקרה עיתונים (מגזינים) צבעוניים ('כרומו') מאחר ומעורבים בנייר כל מיני פולימרים וחומרים מורכבים שהמיקרואורגניזמים לא יודעים לפרק. עדיף למחזר עיתונים ע"י הכנסתם למיכלי האיסוף השכונתיים.
מה בכל זאת ניתן לעשות עם נייר עיתון, בלי לפגוע בפעולת הערימה, גם על כך, בסדנא הקרובה.
בעלונים הבאים נדבר על השבת מים אפורים, הרמוניה עם האדמה, ונשוב כמובן לנושא הקומפוסט.
בברכה,
ראובן אורן ורם דיבון
קומפוסט מוכן



