יום חמישי, 1 באוקטובר 2009

אורגניטיפ 14: אין מים!

( אורגניטיפ 14 / סתיו 1 / מים 2)

"ונתתי מטר ארצכם בעתו, יורה ומלקוש" (דברים יא יד)
החצבים כבר מזמן סימנו לנו את הסתיו עם עמודי פריחה, 'חוש הריח' שלהם יותר טוב משלנו. אבל זה שהסתיו כבר כאן, עדיין לא אומר לנו מה יהיה לנו בחורף.
הרבה 'ברגים' הסתובבו לנו בראש בקיץ החולף לאחר חורף די מאכזב מבחינת כמויות הגשם שירדו (הכנרת.. הכנרת..) ובעיקר, העיתוי הלא טוב של ירידת המשקעים בסוף החורף, וימי ה"קיץ" החמים שנפלו עלינו באמצע החורף לא עשו טוב לגינות שלנו ולמטעי הפירות של החקלאים.
חוסר המים ו'גזרות המים', הזיזו לנו משהו בפנים וכולנו התחלנו לחסוך במים ולהקפיד על מקלחות קצרות והשקיה יותר מדויקת וחסכונית והמדשאות שלנו, נראות בהתאם – מעט 'ירוק' ויותר 'צהוב'.

אמרו חז"ל : "בחג נידונים על המים".ולמה אין מזכירים גשם בתפילה ביום ראשון של חג הסוכות אלא רק בשמיני עצרת ?מפני שגשמים בחג הסוכות אינם סימן ברכה, שהרי צריך לצאת מהסוכה מחמת הגשם ואין אז מצוה בישיבה בה, "משלו משל למה הדבר דומה? לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו"
(משנה מסכת סוכה)

נישאר אופטימיים ונקווה ונתפלל (בשמיני עצרת ולאחריו) לחורף גשום הרבה יותר, עם גשמים בעיתם, גשמי ברכה לאורך כל החורף, ועד אז, אולי כדאי לחשוב על אפשרות של איסוף 'מי גשם' לטובת הגינה שלנו ועוד כמה שימושים.

מדוע 'מי גשם'?
מי הגשם הם מים באיכות מעולה – ללא מלחים ואבנית. צמחים שאנו מגדלים בעציצים, אדניות ושאר מיכלים ומושקים במי ברז, סובלים מ'המלחת יתר' עקב התרכזות של עודפי מלחים בקרקעיתם. המלחים הנמצאים במי הברז, שוקעים לקרקעית ובהמשך, מרעילים את השורשים והצמח בקושי שורד, או שממליח עצמו למוות.
חשוב לבדוק את הניקוז שבתחתית האדניות והעציצים ופעם בשבועיים שלושה, לתת לעציצים והאדניות 'מכת מים' – השקייה מוגזמת, עד לזליגה של מים מחורי הניקוז. פעולה זו תגרום לשטיפת המלחים מקרקעית המיכלים, החוצה.
אך הדבר הטוב ביותר לעציצים, אדניות ומיכלי גידול שונים, הוא להשקות אותם ב..מי גשמים כמובן. גם 'מי מזגנים' הם מעולים לצורך זה וניתן לאסוף ולצבור כמויות נאות מאוד של מי מזגן זכים, לאורך ימי הקיץ – כ 10 ליטר מים ליום !
החורף כמעט בפתח וזה הזמן להתארגן לאיסוף של מי גשם
יש לכם מרזבים?! מעולה! בהשקעה מינימאלית אפשר לרכז ולנתב את יציאות המרזבים לחביות או לבריכה גדולה בחצר או למיכל ענק שירכז את כל המים.

מוטב ורצוי להשקיע במיכלים גדולים השקועים באדמה, כך לא נבצע כל 'חיפוי' לאדמה ולא נמנע מהגשם לחלחל לאדמה, ובמקביל, הגשם שיורד על הגג של הבית, ינותב למיכלים שלנו.
אם הגינה לא מספיק גדולה, או שאין אפשרות לבצע חפירה עמוקה, השתמשו בחביות – קל מאוד להשיג היום חביות פלסטיק בנפחים שונים – מ 200 ליטר ומעלה, בחינם או בזול מאוד. מי שזקוק לעזרה מוזמן ליצור קשר אתנו.

קל מאוד להתקין בקרקעית החבית ברז סטנדרטי ולקבע אותו באמצעות דבק חזק ('אפוקסי' ודומיו) ואז, יש לנו אפשרות לחבר לברז זה צנרת, לכל שימוש שהוא.
יספיק הפרש גבהים של כ 1 מטר, כדי לאפשר זרימה איטית של מים מהחבית, דרך צנרת טפטוף בכח המשיכה, אל העציצים, האדניות וגם לערוגות בגינה, ובמיוחד אם מדובר בגינה מפלסית או שיפועית.
עוד דבר - נסו להיזכר מה קרה בגשמים האחרונים, אצלכם בגינה השיפועית שלכם, מה קרה למי הגשם, היכן הם זרמו ולהיכן הם זרמו בהמשך. האם הם סחפו אדמה מהגינה ויצרו 'נחל' חדש בגינה?! טפלו בזה, ע"י מילוי אדמה במקומות משופעים מדי. מקמו סלעים ואבנים ובנו מדרגים (טרסות בלעז), כדי להאט את מהלך המים ולגרום להם לחלחל לאדמה ולא לזרום לרחוב ולפתחי הביוב. כך תשפרו את מצב האדמה אצלכם בגינה וגם את מצב 'משק המים' שלנו ע"י מניעת בריחת המים לצנרת הביוב. עדיף שיחלחלו לאדמה ויעשירו את מאגרי מי התהום שלנו.

'את הגשם תן רק בעתו.. יותר מזה אנחנו לא צריכים' (שלמה ארצי, מילים אבי קורן)
ולמי שמעונין לעשות יותר, בקרוב מאוד יפתחו קורסים חדשים וסדנאות של אדמה ירוקה בנושא אקולוגיה וגינון אורגני והשבת מים אפורים. מי שמעונין בפרטים מוזמן לטלפן לרם 0503898888 או לשלוח אימייל ram@green-earth-spirit.info

שבת שלום, חג שמח ושנה טובה
ראובן אורן ורם דיבון

יום שישי, 21 באוגוסט 2009

אורגניטיפ 13: אין מים?

(אורגניטיפ 13 / קיץ 6 / מים 1)

כולנו יודעים ש'אין מים'. שומעים, רואים, גם מריחים את זה אם מטיילים בכל מני מקומות...
אבל, מה עם 'מים אפורים'?
ימים אלו של קיץ שלאחר חורף שחון והגבלות וקנסות על כמות המים ש'מותר לנו לבזבז', הינם ימים של מחשבה נוספת, על העצים ששתלנו או ש'שתלו לנו' בגינה, על המדשאה שלנו הנאנקת תחת החום הרב ומעט המים שאנו מקציבים לה, מתוך נקיפות מצפון - הכנרת מאבדת כל יום 1 ס"מ ממפלסה!
ובינתיים, אנו מתקלחים כדי לשטוף את הגוף ולצנן אותו, שוטפים ידיים ופנים, מדיחים כלים ומפעילים מכונת כביסה ולוחצים על המנוף של ה'ניאגרה' מספר פעמים ביום כשכל לחיצה כזו, מורידה כ 10 ליטר מים! - כל יום לפחות 1 קוב של מים (במשפחה קטנה), 'יורדים' לביוב.
כל אחד מאיתנו כבר מודע לעובדה שהמים הללו,
בניאגרה, בשטיפת הכלים, ובהשקיית הגינה הם מי שתייה זכים. למעט האחרונים, אלו מים היורדים לטמיון.
כל אחד בדרכו מנסה לחסוך במי השתיה הללו, אם ע"י הכנסת בקבוק לתוך הניאגרה או כוונון בורג המצוף לצמצום כמות המים ה'יורדת' בכל פעם.
ומה עם כל 'המים האפורים' (מי כיורים, אמבטיות, מקלחות, מכונת כביסה - משומשים), האם אי אפשר לעשות בהם שימוש טוב יותר מאשר להזרימם לכיוון צינור הביוב?! הם לא כל כך מלוכלכים! אולי אפשר לטהר אותם, לנקות מהם חומרים רעילים לאדמה ולצמחים, לסנן אותם ולהשקות איתם את הגינה שלנו, את המדשאה, עצי הפרי, צמחי התבלין וגם את הירקות הגדלים בערוגות שלנו.
ברור שכן. זה אפשרי! וכמובן בדרך טבעית, כמו שהטבע יודע לעשות.
אנו מלמדים איך למחזר את פסולת המטבח ואת הגזם מהגינה ולהפוך אותם לקומפוסט איכותי וריחני רק ע"י שימוש באלמנטים של התהליך הטבעי, תוך נתינת מיטב התנאים לערימת הקומפוסט, כדי לתת לה לעבוד בצורה טבעית. התהליך שאנו מלמדים כל כך יעיל, עד שהקומפוסט מוכן
תוך חודש ימים! גם התלמידים הספקניים ביותר מתלהבים כשהם רואים את התוצאות בגינה שלהם.
כך גם עם טיהור 'המים האפורים' - בתהליך פשוט מאוד, יכול כל אחד ואחת מכם, לבנות לו 'מערכת לטיהור מים אפורים'. ללא כל משאבות או מכאניקה, המערכת מפרידה את השומנים שב'מים האפורים' והמים זורמים להם אל 'חבית הטיהור' לטיפול טבעי המנקה ומטהר אותם והופך אותם ל'מים שפירים' ברמה שלישונית - מים צלולים, נטולי כימיקלים, מתכות כבדות, דטרגנטים, או 'חלבונים'. את המים הללנו מזרימים לגינה, ללא כל היסוס מצפוני של 'בזבוז מים', כי את המים הללו הצלנו מירידה לביוב. עם מים אלו אנו יכולים כאמור להשקות ללא כל 'חשש אקולוגי' או אורגני או בריאותי את הגינה שלנו. מי שמעוניין 'להשקיע' יותר, יכול להעלות מים אלו, ע"י משאבה, אל גג הבית כדי לנתב אותם לניאגרות.
בסדנת השבת מים בדרך הטבעית אנו מסבירים גם למה זה בארץ עדיין לא רואים מערכות כאלו מוטמעות ברוב הבתים הפרטיים, בנינים רבי קומות ורשויות המקומיות ומה יכול כל אחד מאיתנו לעשות כדי לשנות את המצב.
ועד הפעם הבאה,
חסכו (מים) ואמצו.

שבת שלום,
ראובן אורן ורם דיבון




יום שישי, 31 ביולי 2009

אורגניטיפ 12: עצים וצמחים בגינה ותכנון גינה

(אורגניטיפ 12 / קיץ 5 / צמחים ועצים 3)

מה אפשר ללמוד מהעצים? כל מה שהם צריכים. איפה לתת להם מים וכמה לתת להם מים. איפה לגזום ואיפה להשאיר לגדול. רואים עליהם.

מה רואים על העצים? איפה גדל יותר ואיפה פחות, איפה מלבלב ואיפה לא, איזה ענפים מוציאים פרחים/פירות ואיזה לא, איפה הענפים או העלים קצת מתייבשים או מתעגלים או נאכלים או נופלים. העץ חי. הוא מגיב למה שקורה מסביב, באדמה, באויר שלידו וגם מעליו. הוא מגיב ללחות, רוח ושמש, וכן גם לגורמים אחרים שנמצאים בסביבה כמו עצים או צמחים אחרים, בעלי חיים מעל או בתוך האדמה ועוד. לכולם יש תפקיד והשפעה במערכת הסימביוטית של ה"מיני אקולוגיה" שיש לנו בגינה. ואיפה אנחנו?

אפשר לבוא לשם פעם בכמה שבועות עם כיסאות מתקפלים וכמה אורחים, לשתות קפה ולחזור אל תוך הבית. ואפשר גם לשבת שם, על הדשא או בין העצים או על ערסל (הדרך המועדפת עלי כי זה אף פעם לא "נגמר"), להרגיש את האדמה אם לחה או יבשה, לראות אם הצמחים שלנו מרגישים טוב, איפה כן ואיפה פחות.

האם העובדה שהצמח מוציא פרחים משמעותה שטוב לו? לא בהכרח. לפעמים זה להיפך. אבל לא על הכל אפשר להרחיב. נדבר על זה בסדנת "בהרמוניה עם האדמה - הדרך הטבעית אל הגינה".

אז מה נשתול בגינה שלנו? איזה עצים? אילו צמחים נוספים שישלימו את התמונה ויתאימו לאדמה? לעצים? למבנה? לנוף שנרצה?

נתחיל בשאלות. איזה עצים היו שם קודם? לפני שהיה בית והיתה שכונה? האם אנו מעונינים בעצי פרי או בעצי נוי? האם יש לנו מקום לעצי נוי? כמה עצים אנחנו רוצים? האם יש מספיק מקום לכולם? קחו בחשבון שצריך מרחק בריא של מספר מטרים בין עץ לעץ. האם העצים שתולים בשורה? מה כיוון השורה? האם העצים יסתירו זה לזה את השמש? מה אפשר לעשות? האם הגינה מספיק גדולה בשביל עץ הנוי שתמיד רציתם לשתול שם או שבעצם, כשהוא יגדל בעוד שלוש שנים, כל מה שיראו בגינה זה גזע ענק? האם הפירות שאתם רוצים לגדל אכן מתאימים לאזור ולסוג האדמה? אם אתם רוצים הדרים מסויימים, אולי כדאי לשתול ננסיים?

יש עוד הרבה שאלות. גם התשובות הן רבות והן תלויות אחת בשניה וגם באופי הגינה ובעליה. למי שרוצה לעבור תהליך של תכנון מההתחלה או תכנון מחדש של הגינה שלו, מומלץ להגיע לסדנה לראות כיצד הדרך הטבעית עונה על השאלות האלו.


שבת שלום,
רם דיבון וראובן אורן


יש כמה שלבים שצריך לעבור בדרך לגינה מעוצבת

.

יום שישי, 24 ביולי 2009

אורגניטיפ 11: עצים וצמחים בגינה

(אורגניטיפ 11 / קיץ 4 / צמחים ועצים 2)

מה קורה שם? מתחת לאדמה, עם השורשים?הביטו על העץ שלכם, דמיינו את האדמה כ'קו סימטריה'. רואים איך העץ נראה למעלה בתפארת ענפיו?! יש לזה מקבילה בפרישת שורשיו.




אז, האם הטפטפות שהנחתם כששתלתם את העץ עדיין מספקות לו את המים במקום הנכון? ואיך מסתדר העץ בבוסתן בחיק הטבע? איך גדלים שם עצי פרי לתפארת? ללא טפטפות וממטרות?! כך גם צריך להיות למעשה, בגינה שלנו. עצים בוגרים לא צריכים כמעט לקבל מים, אם הושקו נכון במהלך השנים הראשונות לחייהם. יש דמיון רב בין הדרך שמי ההשקיה או הגשם מחלחלים לאדמה לבין הדרך שבה השורשים גדלים כלפי מטה. נרחיב על זה בסדנת "בהרמוניה עם האדמה" וגם בסדנת "גינה אורגנית - פירות וירקות בטעם של פעם". כמו בקומפוסט הטבעי, גם כאן, הדרך היא תמיד הדרך הטבעית.ובכן, האם עץ בן שנתיים, או עץ בן 5 שנים, צריך את הטפטפות באותו מקום שהיו כשנשתל?האם הוא צריך אותן בכלל? התשובה דומה. תלוי בעץ. בשבוע הבא נדבר על מה שאפשר ללמוד מהעצים ואיך, וגם נתחיל לדבר (בתשובה לשאלתה של שלי) על העצים שכדאי לשתול בגינה שלנו ועל מה שמתאים לדרך הטבעית.

בברכה,
ראובן אורן ורם דיבון

יום שישי, 17 ביולי 2009

אורגניטיפ 10: השקיה נכונה לעצים וצמחים

(אורגניטיפ 10 / קיץ 3 / עצים וצמחים 1)
"הדשא של השכן ירוק יותר"?! העצים שלו מלאים פרי ואצלכם הפירות נושרים? לא חונטים? צמחי התבלין לא טעימים? לא גדלים מספיק?
כמה משקים את עצי הפרי והצמחים שלנו?הרבה רצים לאינטרנט, מחפשים תשובות ומוצאים מיני 'טבלאות' של כמויות השקיה המתאימות לחקלאים ולמטעים שמתוכם יש מי שגזר והתאים את הכמויות גם לגינות הפרטיות והדילמה נשארת - האם אנחנו משקים נכון, מספיק או שמא, יותר מדי.בואו נעשה קצת סדר, כי:א. הטבלאות לא מתאימות לכל המקומות ולכל הגינותב. כל גינה היא סיפור בפני עצמו - מדובר בסוג אדמה אחר, אזורי אקלים שונים ועודג. אנו מתעקשים לגדל עצים שלא תמיד מתאימים לאדמה ולאקלים שלנו, כי אנו רוצים את העץ הספציפי, אצלנו בגינה וליהנות מפירותיוד. עברה שנה, עברו שנתיים וגם 5 שנים, ואנחנו ממשיכים להשתמש באותו שיטת השקיה, אותה תצורת השקיה ואותו משטר השקיה (מה ההבדל ומה זה כל אחד?)
נתחיל מהצורך של העץ. לכל עץ יש את המאפיינים שלו. עצים מסויימים מסוגלים להפנות את המים המגיעים בטבע (גשם או טל) למקום שבו יועילו לעץ הכי הרבה.צמחים אחרים כמו הבאובב או הקקטוס וכמוהם גם צמחים בשרניים שכולנו מכירים וחלקנו מגדלים בגינה,

אוגרים מים בחלקים שונים של הצמח. גזע, ענפים, עלים, עשויים לאגור מים. לצמחים אחרים יש חריצים ולפעמים גם ציפוי שעווה בתוכם המוליכים את המים אל המקום המתאים לצמח.


באובב מאחסן מים בגזע

. קקטוס עם חריצים וציפוי שעוה בתוכם


אז מה עושים? קודם כל מתבוננים על הצמח ומבינים את המאפיינים והצורך שלו. אח"כ?
בפעם הבאה - העצים מספרים לנו, איך מבינים אותם?

בברכה

ראובן אורן ורם דיבון

יום שישי, 3 ביולי 2009

אורגניטיפ 9: גם תה וגם מרק? מה עוד מאכילים את הצמחים?

גם תה וגם מרק? מה עוד מאכילים את הצמחים?
(אורגניטיפ 9 / קיץ 2 / תוספים 1)
טוב. האמת היא שכל מי שסיים את אחת הסדנאות של אדמה ירוקה זיהה את התרגיל. הטיפ הקודם היה על תה קומפוסט אבל התמונה איננה תה קומפוסט. זה היה כמובן....
מרק סרפד.
זה עושה לצמחים טוב וזה גם מאפשר תנאי צמיחה מיוחדים. למה, נלמד בפעם הבאה.
איך עושים את זה? גם את זה הבוגרים שלנו כבר יודעים אבל אנחנו נביא לכם את פינת הגאון כאן בפעם הבאה.
מה עוד נספר לכם על זה? סבלנות. הכל.
עוד דבר אחד חשוב. כמו כל דבר אצלנו, גם זה חומר בטוח לחלוטין שאף פעם לא יוכל להזיק לצמחים שלכם. רק לעשות להם טוב. שבת שלום.
בברכה ירוקה,
ראובן אורן ורם דיבון
מה יש שם במיכל שעושה לצמחים טוב??? זה מרק סירפד

יום שישי, 26 ביוני 2009

אורגניטיפ 8: קומפוסט:הדרך הטבעית להשקית עציצים

קומפוסט: הדרך הטבעית - תה קומפוסט
(אורגניטיפ 8 / קיץ 1 / קומפוסט 5)

רוצים לדשן ולפנק צמח הנמצא בעציץ או אדנית. יש קומפוסט אבל.. לא רואים בכלל אדמה. הצמח מכסה את האדמה לגמרי. או, אין מקום בעציץ להכניס עוד שכבה... מה עושים?
לוקחים מיכל / דלי ומכניסים לתוכו כמות של קומפוסט ומוסיפים מים ביחס של 1:10
ל'מרק' הזה נותנים לעמוד 3 ימים ואחרי כן, יש לנו 'תה קומפוסט' – תמיסה המכילה את המרכיבים של הקומפוסט ואיתה משקים את הצמחים בעציצים ובאדניות.
והצמחים שמחים ומשגשגים.
טיפ: אם מכינים את הקומפוסט: בדרך הטבעית, כמו שלמדו השבוע בסדנה בפרדס חנה, אז גם אין אף פעם סכנה "לשרוף" את הצמחים.

בברכה ירוקה,

ראובן אורן ורם דיבון
מה יש שם במיכל שעושה לצמחים טוב???